אבחון

אבחון אלרגיה


במקרה של חשד לגבי אלרגיה, חייב להימצא המקור והגורם לה. חשיפה חוזרת לאלרגן, יכולה לסכן את האנשים האלרגיים לתסמינים קיצונים וחריפים יותר, ואילו מציאת האלרגן אשר משפעל את מערכת החיסון יוכל להוות צעד ראשון לקראת הריפוי והטיפול.


מניעת החשיפה לאלרגן זה, יכול להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים הפגומה.

אבחון אלרגיה ייעשה על פי רוב במרפאת אלרגיה על ידי רופא אלרגיה – אלרגולוג. החולה יתושאל על ההיסטוריה הרפואית וסיפור המעשה אשר הוביל אותו לחשוד בדבר האלרגיה. מעבר לכך, הוא יוכל לעבור בדיקת אלרגיה עורית או בדיקת דם. כל בדיקות האבחון מחויבות להיעשות בתנאים מבוקרים תחת השגחה קפדנית.

תבחין עורי – בדיקה לרגישות מידית

את התבחין העורי אפשר לבצע על מגוון אלרגנים. בחירת האלרגנים נעשית לאחר החלטה עם המטופל ושמיעת סיפור המקרה. הבדיקה מתבצעת כך שמספר אלרגנים מטופטפים אל העור, ומוחדרים אליו באמצעות מחט, אולם ללא דימום. לבדיקה זו יש להיערך מראש באמצעות אי לקיחת תרופות אנטי היסטמין, אשר יכולות לסוכך ולערפל את התוצאות.

התגובה העורית תיבדק בדרך כלל לאחר כרבע שעה. במקום הרגישות ייראה אודם מקומי והתנפחות העור. תגובה זו נמדדת בהשוואה לביקורת שלילית, אשר נעשית באמצעות הזרקת דילול. חומרת התסמינים, כלומר גודל האדמומיות והנפיחות, אינם יכולים להראות בבירור על חומרת האלרגיה. במקרה של אלרגיה למזון, תישקל האפשרות לבצע אבחון תגר, אשר משמעותו היא לחשוף את החולה למינונים הולכים וגדלים של האלרגן.

תבחין מטלית – בדיקה לרגישות מאוחרת

כאשר החולה מתלונן על אלרגיה ממגע במובן של אסטמה של העור, הבדיקה אשר תיעשה תצטרך לתת את סימניה בזמן מאוחר יחסית מזמן החשיפה. הבדיקה נעשית כך שמטפטפים את החומרים האלרגנים על גב כף היד. זמן ההמתנה להופעת הגירוי הצפוי הינו 48 שעות.

מכיוון שהחומרים הנבדקים בתבחין זה באים במגע עם הגוף באופן ישיר, התבחין נמצא יעיל בבדיקת אלרגיה לניקל או לתכשירים קוסמטיים שונים, כמו דאודורנט. מכיוון שלרוב, תסמינים אלה לא קיצוניים ומאיימים על ביטחון החולה, בשלב ההמתנה לתסמינים של אלרגיה זו או אחרת, הוא יוכל להישלח לביתו ולחזור במקרה של בעיה.

בדיקות דם לאבחון אלרגיה

בבדיקת הדם נהוג למדוד את רמות IgE. רמות חריגות של החלבון יעידו על קיומה של אלרגיה, בעוד שרמות תקינות לא ישללו זאת. אפשרי לבצע בדיקת דם אשר תמדוד את רמתו של IgE ספציפי, כנגד האלרגן החשוד. חסרונה הגדול של שיטה זו היא שהינה מסובכת, יקרה ופחות מהירה מתבחין העור.

בדיקה זו אינה שכיחה וכמעט ולא נמצאת בשימוש, למעט מקרים חריגים. מקרים אלה כוללים מקרים בהם אי אפשר להפסיק את התרופות האנטיהיסטמיניות או במקרים של מחלת אטופיק דרמטיטיס חמורה, אשר לא מאפשרת ביצוע תבחין עורי. מקרים נוספים אשר יכולים להיות הם אלרגנים אשר לא יכולים להיבדק בתבחין העורי ובדיקה קודמת אשר תוצאותיה לא ברורות.

תגובות האלרגיה נעות על רצף – מן הקל אל הכבד. לעיתים, יהיו מצבים בהם האלרגיה תשפיע בצורה קשה על איכות חייו של האדם, בכך שתקשה עליו לעבוד, להתנהל בכוחות עצמו ללא סיוע ועוד. מצבים אלו יאפשרו הכרה באלרגיה כמחלת מקצוע וכן מתן זכויות לסובלים מאלרגיה קשה, אשר יקלו על חייהם ויאפשרו להם להתמודד עם הקשיים.