תסמינים

אורטיקריה


אורטיקריה, או בעברית חרלת או סרפדת היא מחלת עור המתבטאת בפריחה המופיעה בשטחי עור שונים, ונגרמת בדרך כלל על רקע אלרגן שמקורו במזון או גורם חיצוני אחר.


כולנו מכירים את התופעה של פריחה לאחר אכילת מזון חדש, לאחר חשיפה לשמש או מסיבה אחרת שאינה ידועה – כל אלה מאפיינים את מחלת האורטיקריה.

אורטיקריה – מאפייני המחלה

אורטיקריה מתבטאת כאמור על ידי פריחה המופיעה באזורי גוף שונים. הפריחה נגרמת בעקבות הרחבת כלי הדם כתוצאה מהתגובה האלרגית באזורים שונים ברחבי העור.

השחקן הראשי בתגובה האלרגית שגורמת לאורטיקריה הוא המתווך היסטמין, שגורם להרחבתם של כלי הדם, יציאת נוזלים אל אזור העור וכמובן לגרד העז. ברוב המקרים, הפריחה המדוברת מופיעה למשך זמן קצר, ואז נעלמת וחוזרת במקום אחר.

קיימים שני סוגים של אורטיקריה: אורטיקריה חריפה ואורטיקריה כרונית. האורטיקריה החריפה נמשכת זמן קצר, ובדרך כלל נגרמת על רקע אלרגיה למזון.

הפסקת האכילה של המזון שגרם לפריחה בדרך כלל גם תוביל להפסקת הפריחה. לעומת זאת, אורטיקריה כרונית נמשכת יותר מ-6 שבועות, ונגרמת בדרך כלל על רקע סיבות אחרות, כמו אלרגיה למים, אלרגיה קור, לחץ על האזור, פעילות גופנית, חשיפה לשמש וכו'.

הגורמים לאורטיקריה

כאמור, אורטיקריה חריפה נגרמת על רקע אלרגיה לסוגי מזון שונים. האלרגנים הנפוצים ביותר הגורמים לאורטיקריה הם ביצים, בוטנים ומאכלי ים. מלבד זאת, גם חלב (לא מדובר באי סבילות ללקטוז) או אלרגיה לסויה ולחיטה (בלי קשר למחלת צליאק) וכן פירות וירקות הנאכלים לראשונה, עלולים לגרום להופעת הפריחה המדוברת.

את הגורמים לאורטיקריה כרונית קשה יותר להבין, מפני שמדובר בגורמים הקשורים להתנהגות היום יומית שלנו, וברוב המקרים לא מגיעים לאבחנה בקשר לגורם המוביל לאורטיקריה כרונית. אחד הגורמים הנפוצים לאורטיקריה כרונית הוא החומר המשמר המופיע במזון, ולעתים הפסקה של אכילת מזון משומר תעזור להפחתת ביטוי האורטיקריה.

כמו כן, באזורים של לחץ פיזי כמו לדוגמא באזור החגורה, או לאחר ישיבה ממושכת על כיסא עלולה להופיע אורטיקריה. סוג נוסף של אורטיקריה הוא נקרא אורטיקריה כולינרגית, הנגרם בעיקר אצל צעירים לאחר פעילות גופנית. בנוסף, ניתן לסבול מאורטיקריה כרונית כתוצאה מחשיפה אל השמש או אלרגיה לקור.

הטיפול באורטיקריה

ברוב המקרים של אורטיקריה כרונית, הפריחה והגרד מפסיקים תוך זמן קצר לאחר הפסקת החשיפה אל האלרגן. ולכן, גם אם לא ידוע לכם על רגישות לסוג מזון מסויים, אם מופיעה אצלכם פריחה עם מאפיינים דומים כנראה שהיא קשורה למזון החדש שאכלתם.

כאשר מדובר באורטיקריה כרונית, כבר יש צורך לטפל מכיוון שמדובר במצב ממושך ולא נעים. בדרך כלל מטפלים באורטיקריה באמצעות אנטי היסטמינים על ידי משחות מקומיות או כדורים. חשוב לזכור שנטילת כדורים אנטי היסטמינים מהדור הישן עלולה לגרום לתחושת נמנום, ומומלץ מאוד לימנע מהם ולהשתמש אך ורק בכדורים מהדור החדש.

במקרים שבהם האנטי היסטמינים לא עוזרים, יש לעבור לתרופות מתקדמות יותר כמו סטרואידים או תרופות אחרות לדיכוי מערכת החיסון. בנוסף, כדאי מאוד לערוך אבחון אלרגיה באמצעות תבחיני עור, על מנת לזהות האם קיים גורם ידוע לתגובה האלרגית שמובילה לאורטיקריה. לאחר שתבינו מהו הגורם, שינוי התזונה עשוי לשפר באופן משמעותי את התסמינים של האורטיקריה הכרונית או להימנע בעתיד מחשיפה לאלרגן והופעת אורטיקריה חריפה.

במקרים של אורטיקריה כרונית, בדרך כלל לא מדובר באלרגן אלא בגורם חיצוני, ולכן חשוב להכיר את הגורם המוביל לאורטיקריה ולהימנע ממנו. לדוגמא, הימנעות מחשיפה אל השמש או מקור, הפחתת הלחץ על אזורי עור שונים וכו'. אורטיקריה אינה נחשבת למחלה קשה אך היא גורמת לתסמינים לא נעימים שניתן לטפל בהם בצורה קלה ופשוטה.