מדריך

אלרגיה וגנטיקה


כולנו יודעים שאם מישהו בבית מפהק, כולם מתחילים לפהק אחריו. אלרגיה וגנטיקההאם הדבר נכון גם לגבי עיטוש? אלרגיה היא מצב נפוץ מאוד, כל כך נפוץ עד ש- 20% מהישראלים סובלים מאלרגיה כלשהי.


אם נתרגם את הנתון הזה למספרים נגלה כי אחד מכל חמישה ישראלים הוא אלרגי למשהו, כך שבוודאי אתם מכירים לפחות מישהו אחד, אם לא אתם בעצמכם, שסובל מאלרגיה.

התסמינים הנפוצים ביותר של אלרגיה הם עיטושים חוזרים, עודף נזלת, גירודים ועיניים דומעות. יש אנשים שחווים תסמינים אלו באופן חד פעמי ואילו אנשים אחרים סובלים מהם בתדירות משתנה שיכולה להיות עונתית או קבועה וקשה לאורך כל השנה.

אנחנו יודעים שאלרגיה נגרמת עקב ריגוש יתר ותגובה בלתי פרופורציונאלית של מערכת החיסון לגורם שלא אמור לעורר אותה בדרך כלל. מחקרים רבים ניסו לענות על השאלה האם המנגנון עליו מדובר במקרה של אלרגיה הוא גנטי והאם אלרגיה יכולה לעבור בין בני משפחה באופן תורשתי.

מנגנון האלרגיה

אלרגיה היא כאמור תגובה חריגה של מערכת החיסון של הגוף ובייחוד של תאים בשם תאי מאסט, שמפרישים חומרי דלקת הגורמים לכל תסמיני האלרגיה המוכרים לנו. באופן תקין, תאי מערכת החיסון מתוכנתים כדי להגיב אך ורק לגורמים זרים לגוף שעלולים להזיק לו, אולם באלרגיה מנגנון זה משתבש וקיימת רגישות יתר של מערכת החיסון לחומרים שונים.

האלרגיות הנפוצות המוכרות לנו הן אלרגיה לקרדית האבק, אלרגיה לדשא, אלרגיה עונתית לפריחה של צמחים ואלרגיה לפרווה של בעלי חיים. ישנן גם אלרגיות נדירות יותר כמו אלרגיה לשוקולד ועוד.

האם יש לגנים השפעה על אלרגיה?

הגנים הם אבני הבניין של מי שאנחנו, הם מרכיבים את החומר הגנטי שנמצא בגרעין של כל אחד מתאי גופנו. החומר הגנטי מכיל בתוכו את הקוד של כל התכונות שלנו ובנוסף אליו את הנטייה שלנו לחלות במחלות שונות.

במידה והגורם היחידי לאלרגיה היה תורשה, היינו מצפים שלילד להורה שסובל מאלרגיה תהיה אלרגיה בהכרח גם כן. אנחנו יודעים שהמצב הוא לא כזה ולכן ניתן להסיק שהנטייה של אדם לסבול מאלרגיה היא לא גנטית גרידא, אלא מושפעת מגורמים נוספים.

יחד עם זאת, לגנטיקה תפקיד לא מבוטל במנגנון החולי באלרגיה. במחקרים שבוצעו בעבר נבדקה שכיחות הופעת האלרגיה בקרב תאומים זהים. התברר כי כאשר תאום אחד סובל מאלרגיה, אחיו הזהה צפוי לסבול אף הוא מאותה אלרגיה ב- 70% מהמקרים. בקרב תאומים שאינם זהים (שהם למעשה אחים רגילים לכל דבר) הסבירות ששניהם יסבלו מאותו סוג של אלרגיה עומדת על 40%.

מחקרים אחרים רצו לבדוק האם אלרגיה היא משהו ש"עובר בתורשה" מהורים לילדים. לאחר שנבדקה קבוצה גדולה של הורים וילדים התברר כי הסיכוי של ילד ששני הוריו סובלים מאלרגיה כלשהי לסבול אף הוא מאלרגיה עומד על 70%. אם רק אחד מהוריו של ילד סובל מאלרגיה, הסיכוי של הילד להיות אלרגי יורד ל- 50%.

חשוב לזכור כי מדובר כאן על נטייה לאלרגיה ולא על כך שתהיה אלרגיה בוודאות. סוג האלרגיה (כלומר, החומר או האלרגן אליו אדם אלרגי) אינו חייב להיות זהה בין הורים וילדים, אולם מחקרים מצאו כי לרוב ילדים להורים אלרגיים נוטים לסבול מאלרגיה שהיא קשה יותר.

הרוב הגדול של מקרי האלרגיה מתחיל בתקופת הילדות המוקדמת. קיימת תיאוריה בשם "תיאוריית ההיגיינה" שגורסת שככל שילד נחשף ליותר זיהומים בשנים המוקדמות של ילדותו, כך פוחת הסיכוי שלו לסבול מאלרגיה בעתיד.

האבחנה והטיפול באלרגיה

השיטה המקובלת לאבחון של אלרגיה היא על ידי ביצוע של תבחין עורי הבודק נוכחות של רגישות לחומרים החשודים כמעוררי האלרגיה. הטיפול המקובל כיום לאלרגיה הוא בתרופות בשם אנטי-היסטמינים. במקרים חמורים ניתן להשתמש בנוגדי דלקת בשם סטרואידים.