גורמים

אלרגיה לחינה


אלרגיה לחינהחינה משמשת בדרך כלל לסימון העור בגוון כתום, באירועים חגיגיים בתרבויות ההינדית ובמזרח התיכון. בארץ משתמשים בה גם כחומר טבעי ובריא לצביעת השיער, או ליצירת קעקועי חינה להיות שהופכים להיות כיום פופולאריים יותר ויותר, אך על מנת לגרום להם להיראות יותר כמו קעקועים אמתיים, מוסיפים לחינה חומר הנקרא (PPD (paraphenylenediamine ליצירת "חינה שחורה".

זהו גוון קעקועים זמני ללא צורך בשימוש במחטים, הדועך בדרך כלל כעבור שלושה שבועות. תגובות אלרגיות לחינה נוצרות כתוצאה מהשימוש ב-PPD ליצירת גוון חינה כהה יותר, המאפשרות לו להישאר מעט יותר זמן.

הגורמים לתגובות אלרגיות לחינה

הסיבה העיקרית להתפתחות האלרגיה היא שימוש בחומר חינה שאינו מורשה, כלומר, מיוצר על ידי חברה שאינה מוכרת או מקצועית, או כשמקבלים קעקוע במקום "מפוקפק" על ידי אמן רחוב או מקעקע שאינו מוסמך. האלרגיה משפיעה על ילדים ומבוגרים, וכשמשתמשים בחינה כקעקוע על העור, התגובה מתפתחת מהר יותר מאשר כשמשתמשים בה לצביעת השיער.

ריכוז ה-PPD בחינה שחורה אינו מורשה במדינות רבות, ובארץ משרד הבריאות מתריע מפני השימוש בה, למרות שאינו אוסר אותה כליל. חומר זה כולל בדרך כלל נפט או דלק לשיפור ספיגת הגוון, מה שמגביר את הסיכון לרגישות.

היו מקרים שדווחו על רגישות ראשונית שהתרחשה לאחר צביעת השיער בחינה, והתפתחות תגובה מהירה וחמורה לאחר קבלת הקעקוע. מקרים אחרים דווחו על רגישות לקעקוע, ותגובה לצבעי השיער.

מאפיינים קליניים של תגובות אלרגיות לחינה

קעקועי חינה בדרך כלל אינם מיוצרים ממאה אחוזי חינה אמיתית והתגובות עשויות להיות קשורות לתוספים כימיים ולא לחינה עצמה. Paraphenylenediamine הוא התוסף הכימי הנפוץ ביותר הקשוב לתגובה אלרגית לחינה, אך כשמשתמשים בדיו טהור, התגובות האלרגיות הן נדירות.

התגובה האלרגית מופיעה בדרך כלל כשבוע עד שבועיים לאחר החשיפה הראשונה, ומתבטאת בפריחה בצורות שונות המתפתחת בדפוס הקעקוע, בתוספת מוגלה ושלפוחיות בחלק מהמקרים, כשהעור מסביב נותר ללא פגע. תסמינים נוספים הם דימום, אקזמה וגירוד.

במקרה של רגישות ל-PPD, התגובה מתפתחת בתוך יומיים. האלרגיה פוחתת בהדרגה, אך עשויה להשאיר לטווח הארוך סימנים ופיגמנטציה מוגברת, צלקות או התוויה לבנה של הקעקוע המקורי.

ברוב המכריע של המקרים, האלרגיה אינה נחשבת כמסוכנת, אך תגובות חמורות עלולות להוביל לנפיחות נוספת, קשיי נשימה וצפצופי נשימה. למרות שמקרים אלו נדירים ביותר, יש להתייחס אליהם ברצינות.

איך מאבחנים אלרגיה לחינה?

האבחון מבוצע בדרך כלל בהתבסס על היסטוריה רפואית והמצג הקליני של האלרגיה. ניתן לבצע בדיקת עור עם PPD לאישור נוכחות האלרגן. דוגמיות לבקטריולוגיה נלקחות מפצעים מוגלתיים, למרות שביופסיות אינן מציגות את החיידקים.

טיפול באלרגיה לקעקוע חינה שחורה

הטיפול כרוך בשימוש בסטרואידים מקומיים ולעיתים גם אוראליים, להפחתת הפריחה והשלפוחיות. אנטיביוטיקה נקבעת לאלרגיה מוגלתית, למרות שהפצעים המוגלתיים עשויים להמשיך לתקופה קצרה למרות השימוש באנטיביוטיקה מתאימה.

אנטיהיסטמינים משמשים לתופעות הגירוד, ובמקרים מסוימים עשויות להיקבע תרופות נוספות להפחתת הסיכון לצלקות. חשוב ללמוד ולהבין את השפעות החינה על העור והסיכון לאלרגיה כדי למזער את סיכן החשיפה למקורות PPD ותרכובות כימיות הקשורות לרגישות.

מניעת אלרגיה לחינה

הגירוד מגביר את הסיכון להצטלקות, ולכן יש להימנע ממנו במידת האפשר. תגובות אלרגיות לחינה טבעית הן נדירות, ולכן מומלץ להשתמש בחומרים טהורים הנחשבים כבטוחים. אם משתמשים בתוסף PPD לחינה, יש לבדוק תחילה על העור כמות קטנה שלו, באזור נסתר, על מנת לצפות את תגובת הגוף.

אם מתרחשת אדמומיות או נפיחות, יש לשטוף מיד את הדיו עם מים קרים. אנשים שסבלו מתגובה אלרגית קודמת לצבעי חינה לשיער, צריכים להימנע מקעקועי חינה, היות והם מכילים מרכיבים דומים העלולים לגרום לגירוי.