גורמים

אלרגיה לאגוזים


אלרגיה לאגוזיםאלרגיה לאגוזים הינה חלק מקבוצת אלרגיית המזון. אלרגיה זו יכולה להיות מסוכנת ביותר ועלולה להוביל לשוק אנפילקטי ועד מוות.  על האדם האלרגי לאגוזים להימנע כליל מכל המזונות המכילים אגוזים או נגזרות שלו (כמו מרציפן).


במקרה של ילדים קטנים, על ההורים ליידע את מערכת החינוך, באם זה גן או בית ספר, ולהחליט ביחד על נוהלי האכילה ליד הילד האלרגי.

האבחון הדפיניטיבי של אלרגיה לאגוזים נעשה באמצעות תבחין עור.

האלרגיה לאגוזים, שלא כמו אלרגיות מזון אחרות, לא עוברת עם הגיל, והאדם סוחב עמו אלרגיה זו לאורך כל שנות חייו. האלרגיה לאגוזים היא בעצם אלרגיה לכמה סוגי חלבונים אשר נמצאים באגוז.

לפעמים לאלרגיה זו יש רגישות צולבת עם אלרגיה לשומשום או עם בוטנים וסוגי אגוזים אחרים, כמו קאשיו ודומיו. אלרגיה זו לא נחשבת לגנטית, אולם ישנו סיכון מסוים לפתח אלרגיה למזון כאשר אחד ההורים סובל מאלרגיה לאגוזים.

מאילו מאכלים יש להיזהר?

האלרגיה לאגוזים יכולה להיות לכל אחד ממיני האגוזים כמו שקדים, קשיו, לוז, פקאן, צנובר, אגוזי מלך ועוד. אגוזים אלה עלולים להיות במגוון מאכלים כמו למשל עוגות, סלטים, אפויים שונים, קפה, פיצוחים וחטיפים. האלרגיים לאגוזים, עלולים לסבול מתסמיני אלרגיה זו, גם כאשר הם שואפים אגוזים אשר היו במזונות אחרים, או ממגע של יד אשר החזיקה אגוז.

תינוקות צעירים עלולים לסבול מהאלרגיה כאשר הם יונקים את חלב אימם אשר אכלה לפני כן אגוזים. כמו כן, אגוזים יכולים להיות גם במאכלים כמו מרציפן או שוקולד נוטלה ובכך עלולים לבלבל ולהיחשב כאלרגיה לשוקולד ולא כאלרגיה לאגוזים. לפני האכילה יש להקפיד לראות בתוויות האזהרה אם החטיף או המזון מכיל או עלול להכיל שאריות אגוזים. כמות קטנה של האלרגן עלולה לגרום לכל אותם תסמינים המאפיינים את האלרגיה.

אלרגיה לאגוזים – תסמינים

התסמינים יכולים להיות קלים ולהתבטא בגרד, נזלת, דמעות בעיניים, פריחה או תסמינים חמורים אשר יכולים להתבטא באלרגיה בפנים המתבטאת בנפיחות בפנים ובלוע, קשיי נשימה עד כדי חנק, ערפול חושים ואובדן הכרה. במקרים מסוימים, מצב זה עלול להסתיים במוות.

תסמיני האלרגיה מתפרצים עם אכילת האגוזים או החשיפה אליהם באמצעות שאיפה או מגע. האלרגיה לא חייבת להתפרץ רק לאחר חשיפה לכמויות גדולות של אלרגן, אלא היא נוטה להתפרץ אף במינונים נמוכים מאד.

כאשר תסמיני האלרגיה מופיעים עם מחלה נלווית אחרת, כמו למשל אסתמה או אטופיק דרמטיטיס (מחלת עור), הם ייעשו חמורים יותר. התפתחות נוגדנים מסוג IgE, הם אלה אשר אחראים להתפתחות התסמינים החמורים. השכיחות לאלרגיה ממזונות יכולה לכלול כ- 2% מכלל האוכלוסייה. על פי ההמלצה חשיפת התינוקות לסוגי מאכלים הכוללים אגוזים תהיה רק מעל גיל שלוש.

טיפול באלרגיה לאגוזים

כיום, אין שום טיפול מוצע אשר יכול לטפל באלרגיה לאגוזים. הטיפולים האפשריים הינם טיפולים אשר מיועדים להקלה על התסמינים בעת התפתחותם, כמו גם במצב החריף האקוטי של האלרגיה.

הטיפול היחידי אשר מוצע לאלרגיים, היא הימנעות מוחלטת מהגורם האלרגני. קריאת התוויות המודבקות על גבי אריזות המוצרים ואכילת מזנות מוכרים ממקומות ידועים, הינם חלק מתהליכי המניעה שיוכלו לשמש את החולים. אלרגיה זו מגבילה את ההתנהגות והאכילה, אולם היא ניתנת לשליטה.

בזמן חשיפה, על החולים להיות מוכנים עם מזרק אפיפן. כמו כן, עליהם ליידע את החברים ומערכות החינוך בדבר אלרגיה זו, על מנת שיוכלו להגיש להם עזרה ראשונה ודחופה בעת הצורך. בשלב האקוטי של תסמיני האלרגיה, לאחר חשיפה לאגוזים, הטיפול הרפואי חייב להיות מהיר ומידי. טיפולי חשיפה לאלרגן ברמה מבוקרת למינונים הולכים וגדלים, לא נעשה באלרגיה לאגוזים, כפי שהוא נעשה באלרגיה לבוטנים.

חובה חדשה: סימון מרכיבים אלרגנים על מוצרים