גורמים

אלרגיה לעקיצות יתושים


אלרגיה לעקיצות יתושים מתבטאת בעיקר בחודשי הקיץ החמים, עונה בה היתושים פעילים באופן מיוחד.


עקיצות היתושים, אשר בדרך כלל מפריעים ברמה זו או אחרת לכלל האוכלוסייה, נעשים בלתי נסבלים אצל האלרגיים לכך.

האבחון הדפיניטיבי נעשה באמצעות תבחין עורי אצל אלרגולוג, אך עם זאת האלרגיה ליתושים הינה תופעה נדירה אשר לא מהווה סיכון לחיים.

אין קשר בין אלרגיה לעקיצות יתושים ובין אלרגיה לארס דבורים או צרעות. לא כל אדם אשר אלרגי לעקיצות יתושים, אלרגי בהכרח גם לעקיצות אחרות.

עקיצות יתושים הינן מטרידות ומהוות בעיה חמורה יותר אצל תינוקות רכים, אולם נטיית אלרגיה זו להיעלם עם העלייה בגיל.

אשר מדובר במקרים של אלרגיה אצל תינוקות, לרוב אינם יצריכו בירור מיוחד בדבר אלרגיה זו, ובדרך כלל תספיק הימנעות מסביבת יתושים ותכשירים אשר יכולים להוריד מדרגת הרגישות.

אלרגיה לעקיצות יתושים – תסמינים

עקיצות היתוש, אשר בדרך כלל רק מציקות מאד, הופכות אצל האלרגיים לעקיצות נפוחות, כואבות ומגרדות מאד. התסמינים לאלרגיה זו מתבטאים רק במערכת העורית, עם זאת הנפיחות יכולה להתפשט גם לאיברים סמוכים כמו למשל אצבעות, עד כדי קושי בהזזת האיבר הנגוע.

בדרך כלל העקיצות יהיו באזורי הגפיים או באזור הפנים החשוף, במיוחד בעפעפיים. התמונה הקלינית, נראית פעמים רבות מרשימה מאד, לא נעימה, אולם היא לא מסכנת חיים.

גם ללא גירוד מאסיבי, עקיצות אלו יכולות להשאיר צלקות על העור ולהפוך לפצעים מוגלתיים ונפוחים. אצל תינוקות וילדים קטנים, התגובה העורית תהיה חריפה ומפושטת לאזור גדול. אצל ילדים יכולות להופיע שלפוחיות באזור העקיצה, שלפעמים מרמזות על זיהום המקום. גירוד מאסיבי, עלול להכניס חיידקים וזיהום משני לאזור העקיצה המגורה גם כך, ועלול לגרום לפצעים מוגלתיים, מפרישים.

טיפול באלרגיה לעקיצות יתושים

דרך הטיפול היחידה להפחתת סימני הרגישות אשר נגרמים עקב אלרגיה זו, היא הימנעות כמה שאפשר מסביבת יתושים. גם במקרים של חשיפה ליתושים רבים, כדאי להימרח בחומר אשר דוחה עקיצות. במקרים של עקיצה, הטיפול יהיה דומה לאלרגיות רבות וייעשה באמצעות משחות בעלות אנטי היסטמינים. לטיפול מקומי, אפשר למרוח ג'ל או טיפות פניסטיל.

הסיכון במקרה של אלרגיה לעקיצות יתושים הוא זיהום מקום העקיצה, עקב גירודים רבים שנעשים פעמים רבות בידיים מלוכלכות. נגד זיהומים אלה, אם התפתחו, יש למרוח משחות אנטיביוטיות ומחטאות. ניתן למרוח משחה על בסיס סטרואידים קלים (הידרו קורטיזון או אפלומצין) אשר מכילה גם אנטיביוטיקה. כלל המשחות הללו ניתנות על פי מרשם רופא ומחייבות התייעצות עמו קודם לכן.

מניעת עקיצות יתושים

על מנת לנסות למנוע את התגובות העוריות המפושטות והבלתי נעימות הנגרמות מעקיצות היתושים, יש להימנע מסביבת היתושים, ככל האפשר. לרוב, היתושים יסתובבו במקומות הקרובים למאגרי מים עומדים, מלוחים או מתוקים.

אולם היתושים נמצאים אף במקומות בהם הלחות והטמפרטורה גבוהות באופן מיוחד. ביציאה למקום אשר ידוע בכמות היתושים הרבה שבו, יש להימרח לפני היציאה במגוון התכשירים הנמצאים בשוק.

תכשירים אלו הם בעלי ריח חריף, ובכך יתרונם. המרכיבים אשר חשובים למניעת העקיצה הנמצאים בתרסיסים אלה הם deet, bayreppel וציטרידיול. כמו כן, כדאי ללבוש בגדים ארוכים ודקים על מנת לכסות על אזורי הגוף חשופים.

בבית, כדאי להתקין רשתות בכל החלונות, וכילות מעל מיטות הילדים. מדי קיץ, כדאי לבדוק את שלמות הרשתות על מנת לוודא כי אין בהם חורים. כמו כן, מזגנים ומאווררים יכולים אף הם, על ידי הורדת הטמפרטורות, להוריד את כמות היתושים המסתובבים בבית. החשכת הבית והקטנת כמות האורות יכולה למשוך פחות יתושים, אשר באופן טבעי נמשכים לאורות דלוקים.

ראו גם:
אלרגיה לעקיצת דבור
אלרגיה לפרעושים