אלרגיה לתותים נחשבת לאלרגיה ממזונות, על כל המשתמע מכך. אלרגיה זו יכולה להופיע לאחר חשיפה אחת או מספר חשיפות לאותו סוג מזון. התסמינים המופיעים בעקבות אכילת תותים עלולים להיות פריחות מסוגים שונים על אזורי הגוף החשופים, כמו למשל פנים, לשון ועוד.
תותים נחשבים לאלרגניים חזקים, מכיוון שבנוסף להיותם פרי עדין, הם גם מרוססים בצורה נדיבה בחומרי ריסוס, אשר מהווים גורם אלרגני בפני עצמו. כך, שאנשים רבים אשר נוטים לאלרגיה זו או אחרת, מוצאים עצמם גם אלרגיים לתות או לחומרים אשר נמצאים עליו.
אלרגיה לתותים – תסמינים
אלרגיה לתות בפרט, כמו אלרגיות למרכיבי מזון אחרים, יכולה להתבטא כפריחה עורית וכתמים על גבי העור באזורים שונים. אולם היא יכולה להתבטא גם בתגובה של מערכת העיכול כבחילות והקאות ואי נוחות בבטן באופן כללי. בדרך כלל התגובה והסימפטומים יופיעו מיד לאחר החשיפה לתותים, או לאחר מספר שעות. אולם תגובה אשר תיראה רק לאחר מספר ימים היא נדירה וכנראה לא תשויך לאכילת התותים.
במקרים חריפים, תסמיני האלרגיה יתבטאו בקשיי נשימה או בתגובה מערכתית שלמה יותר. במקרים אלה, יש להקפיד ביתר שאת על הימנעות מהגורם האלרגן, ולבצע אבחון מקיף.
מעבר לכך, תסמיני האלרגיה עלולים להחריף בחשיפות חוזרות לתותים או למוצרי תותים כמו ריבות או מעדני חלב. מכיוון שתותים נחשבים לאלרגניים, בין אם עובדה זו מוכחת ובין אם לאו, ההמלצה היא לא לחשוף לפני גיל שנתיים את התינוק לאכילת תותים או מוצרים המכילים את הפרי.
אבחון אלרגיה
במקרים של תסמינים קלים, אבחון האלרגיה ייעשה על פי רוב, באמצעות תשאול וסיפור המקרה כפי שהוא מתואר על ידי המטופל. במקרה שבו יש חשש או סכנת חיים והאבחון חייב להיות חד משמעי, יבוצעו בדיקות דם ותבחיני עור אשר יוכלו לענות בבירור על מקור האלרגיה וחומרתה.
פעמים רבות, אנשים מחשיבים עצמם כאלרגיים לתות, אולם על מנת לוודא אלרגיה זו ולהזים פחדים לא מבוססים של אנשים אלה, בדיקות מעמיקות יותר צריכות להתבצע. בדרך כלל השכיחות לאלרגיה לתותים הינה נמוכה, ולכן אלרגיה זו נחשבת על ידי רופאים מסוימים כמיתוס אשר מופרך אצל אנשים רבים.
בדרך כלל, גם אם מתגלה אלרגיה לתותים, היא עשויה להיעלם עם השנים, במיוחד כאשר היא מתגלה בגיל צעיר מאד. יש לבצע בתנאים מבוקרים ותחת השגחה רפואית, ניסויים ותהיות לגבי הפסקת האלרגיה. לרוב, מבחן זה יבוצע עם פנסטיל וחשיפה לכמויות קטנות של תות אשר ילכו ויגדלו, עד כדי הופעת תגובה כלשהי.
טיפול באלרגיה לתותים
טיפול באלרגיה המתגלה לתותים, לא שונה באופן מהותי מטיפול באלרגיה למזון אחר. ההמלצה הטובה ביותר תהיה מניעת הפרי האלרגני. במקרה של תותים, למרות הרצון העז לאכילה, ישנה אפשרות להימנע ממגע וחשיפה לתותים ומוצריו.
לפני כל אכילה, יש לוודא האם המוצר מכיל את הפרי או שאריות ממנו, במיוחד כאשר האכילה נעשית במקום זר או מחוץ לבית. עם זאת, במקרה של חשיפה, יש לקחת תרופות אנטיהיסטמיניות, בכדי להתמודד עם תסמיני הגרד והפריחה הנלווים.
מכיוון שרוב האלרגיות לתותים מתגלות אצל תינוקות או ילדים רכים, אשר זו להם החשיפה הראשונה לתותים, יש להיוועץ עם אלרגולוג אשר מומחה בנושא החשיפה החוזרת המותרת. פעמים רבות, בחשיפה חוזרת לתותים לא תימצא שום תגובה קיצונית או חמורה.
יש לזכור כי כדאי להיזהר עם ניסויים אלה, בכדי לא להעמיד את מערכת החיסון באתגרים אשר יקשו עליה יתר על המידה. עם זאת, ההמלצה היא לא להכריז על אלרגיה לתותים לפני בדיקה מקיפה.
ראו גם:
אלרגיה ליין אדום
