גורמים

אלרגיה לשרימפס


אלרגיה לשרימפסהופעת פריחה על העור לאחר אכילת שרימפס, מעידה בדרך כלל על סוג של אלרגיה למזון. אלרגיה לשרימפס היא אחת מהאלרגיות למזון הנפוצות ביותר.


שרימפס הוא סוג של רכיכה, בעל חיים ימי נושא קליפה. רכיכות כוללות סרטנים, צדפות, שבלולים, קלמארי, ושרימפס.

הפריחה על העור מהווה את אחד הסימנים הראשונים של תגובה אלרגית שאין להתעלם ממנה. אם אדם חושד כי הוא סובל מאלרגיה לשרימפס או למזונות אחרים, עליו לפנות להתייעצות רפואית, שכן קיימות בדיקות זמינות לאשר את החשד.

הגורמים לאלרגיה לשרימפס

אלרגיות למזון מתרחשות בעיקר עקב מערכת חיסונית פגומה. במקרה של גורמי אלרגיה לשרימפס, חלבונים מסוימים המצויים במאכל זה מזוהים על ידי המערכת החיסונית של הגוף כמזיקים, וכך מתעוררת תגובת המערכת החיסונית אשר נועדה לשחרר נוגדנים לתקיפת החלבון.

עם החשיפה הבאה לחלבון השרימפס, באכילה או במגע, משחררת המערכת החיסונית היסטמין, על מנת להגן על הגוף מפני אלרגנים "מזיקים" אלו. כימיקלים או נוגדנים אלו הם הגורם העיקרי להופעת תסמיני האלרגיה או התרחשות תגובה אלרגית.

מהם התסמינים?

תגובה אלרגית עלולה לגרום לפריחה בעור בתוך מספר דקות עד מספר שעות לאחר אכילת השרימפס. התגובה עשויה להשתנות ולנוע בין תסמינים קלים הכוללים תחושת עקצוץ בפה, פריחה וגרוד בעור.

תגובה חזקה יותר מתבטאת בתסמינים הכוללים כוורות עור, גודש באף ונפיחות הפנים, השפתיים, הפה והלשון. בקרב אנשים בעלי תגובה אלרגית חריפה, יופיעו תסמינים דוגמת צפצופי נשימה, כאבי בטן, התכווצויות ותחושת חנק, המקשה על הנשימה או הבליעה. זהו מצב רציני אשר דורש טיפול רפואי מיידי.

אם אדם מפתח פריחה בעור לאחר אכילת שרימפס, אין לגעת במזון זה שנית, עד שתאושר האלרגיה. תגובות אלרגיות אחרות עלולות להתפתח בהדרגה ולהיות חמורות יותר עם כל חשיפה נוספת לשרימפס.

תגובה חמורה

שרימפס ואלרגיות אחרות למזון הם הגורם העיקרי לאנפילקסיס, תגובה אלרגית חמורה, העלולה להתבטא בסכנת חיים. זוהי תגובת הגוף לאלרגן, הגורמת לשחרור נרחב של היסטמין מכל רקמות הגוף.

תסמיני אנפילקסיס מתפתחים בקצב מהיר מאוד וכוללים כאבי בטן, בלבול, דיבור שאינו ברור, צפצופי נשימה חמורים, קשיי נשימה, הקאות, שלשולים, דופק מהיר ועילפון. אם לא יטופל המצב באופן מיידי, עלול המצב לגרום לתרדמת ומוות.

בדיקות מומלצות

אם אדם חושד כי יש לו אלרגיה לשרימפס, עליו להתייעץ עם הרופא לקבלת אישור. הרופא יגיע לאבחנה לאחר בדיקה גופנית אשר נועדה לשלול מצבים רפואיים אחרים, ולאחר מכן ימליץ על שתי בדיקות אלרגיה למאכלי ים:

בדיקת עור – העור נדקר בעדינות וכמויות קטנות של תמצית פירות ים מוחדרות לנקודת העור החשופה. אם קיימת אלרגיה, תתפתח פריחה או שיופיעו כוורות באזור הבדיקה.

בדיקת דם – בדיקה זו ידועה אף כמבחן מסך אלרגיה. הבדיקה מודדת את תגובת הגוף לחלבונים המצויים בפירות ים. אם רמת הנוגדנים בדם עולה לאחר החשיפה למאכלי ים, הנבדק עשוי להיות מאובחן עם אלרגיה לפירות ים.

טיפול ונקיטת אמצעי זהירות

עם התפתחות הפריחה בעור לאחר אכילת שרימפס, סביר להניח כי האלרגיה תישאר לכל החיים. לכן חיוני להימנע מכל מגע עם מוצרי שרימפס או מאכלי ים. יש לקרוא בעיון את תוויות מוצרי המזון, ולהבין אלו מרכיבים "תמימים" מכילים למעשה תמצית מאכלי ים.

יש לדעת מהם המזונות הקשורים לשרימפס ולשאול שאלות מפורטות בעת אכילה במסעדה או בכל מקום חדש, במיוחד במסעדות מאכלי ים. מומלץ לענוד צמיד התראה רפואי הקובע את האלרגיה לשרימפס. אנטיהיסטמינים ירגיעו פריחה בעור וכוורות, אך יש לקבל זריקת אפינפירין לטיפול בתגובה חמורה.