תסמינים

פריחה


פריחה היא שינוי במראה העור, אשר נגרם כתוצאה מסיבות שונות, כמו זיהום ותגובה אלרגית. 


העור מקבל בדרך כלל מראה אדמדם ולעתים עלול להתנפח, לכאוב או לפתח שלפוחיות, והפריחה יכולה להיות מוגבלת למקומות מסויימים או להפוך למפושטת ולהופיע על כל העור.

השינויים בעור נגרמים כתוצאה מהרחבה מוגזמת של כלי הדם באזור, הגורמים להופעת הפריחה המוכרת.

ברוב המקרים עבור טיפול בפריחה מספיק להשתמש בתרופה מקומית, אך לעתים (ובעיקר בזיהומים) יש לטפל באופן סיסטמי בגורם למחלה, על מנת להעלים את הפריחה.

פריחה אצל תינוקות הינה תופעה שכיחה מאוד, המתרחשת לרוב בשל המפגש הראשוני של התינוק עם הסביבה. במרבית הפעמים, אין צורך להילחץ מפריחה זו, שכן היא חולפת מהר מאוד, ללא צורך בטיפול רפואי כלשהו.

הגורמים לפריחה

פריחה עלולה להיגרם מסיבות שונות החשובות לצורכי אבחנה וטיפול. המקרים הנפוצים ביותר של פריחה נגרמים על רקע אלרגיה – חשיפה לאלרגן מסויים שגורם להופעת הפריחה במקומות שונים בעור. התגובה האלרגית מתחילה לאחר שחומר מסויים פגש את מערכת החיסון ושיפעל אותה, וכתוצאה מכך נגרמה תגובה חיסונית מוגזמת מאוד. התגובה החיסונית הזו כוללת במקרים רבים אלרגיה בעור, המתבטאת בהופעת הפריחה על העור.

פריחה על רקע אלרגיה סיסטמית

במקרים רבים, פריחה נגרמת לאחר חשיפה לתרופות או לאלרגיה למזון – הפריחה מופיעה כביטוי של התגובה האלרגית הכללית. הפריחה הנגרמת לאחר נטילת תרופות מופיעה בדרך כלל בהדרגה ובאיטיות, ולעומת זאת פריחה כתוצאה מאלרגן שמקורו במזון נגרמת מהר מאוד. חשוב לזכור, שבמקרים אלו הפריחה היא רק סימן לתגובה האלרגית, שעלולה גם להתדרדר עד שוק אנפילקטי, שהוא מצב חירום רפואי.

פריחה על רקע אלרגיה של העור

סוג נוסף של פריחה עלול להופיע כתוצאה מגירוי של העור, ולא מגירוי סיסטמי. במקרה זה, הפריחה מופיעה לאחר מגע של האלרגן עם העור בלבד, ולכן נחשבת לקלה יותר ובדרך כלל אין חשש לסיבוכים. הפריחה נגרמת עקב רגישות לחומר מסויים ובדרך כלל מגרדת מאוד.

הפריחה לא מופיעה מיד, וכאשר מופיעה לראשונה עלולה גם להופיע לאחר שבועיים מרגע החשיפה. פריחה על רקע אלרגיה של העור שכיחה במקרים של אלרגיה לניקל שבעגילים, לרצועת השעון, אלרגיה ליוד, לבושם, אלרגיה לצבע שיער, אלרגיה למזון כמו אלרגיה לתותים, וכן במקרים שכיחים פחות, כמו אלרגיה לקור, אלרגיה לשמש או אלרגיה למים.

פריחה על רקע מחלות אוטואימוניות

מחלות אוטואימוניות הן מחלות הגורמות להיווצרות תגובה חיסונית מוגזמת בלי קשר לנוכחות אלרגן. גם במחלות אלה יכולה להופיע פריחה כחלק מהסימפטומים. המחלות הנפוצות הגורמות לפריחה הן לופוס, פסוריאזיס ודלקת עור אטופית.

פריחה שאינה קשורה לאלרגיה

לא כל הופעה של פריחה מחייב אבחנה של אלרגיה. גורם נוסף לפריחה הוא פריחה על רקע זיהומים – חשיפה לחיידק או וירוס מסויים עלולה להוביל להיווצרות פריחה. מחלות שכיחות שגורמות לפריחה אצל ילדים הן אבעבועות רוח, אדמת וחצבת, שכיום כבר בקושי רואים, בזכות התפתחות החיסונים. בנוסף, פריחה עלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים, כתוצאה מחשיפה לשמש, פריחה במהלך הריון בשל שינויים הורמונאליים ועוד.

טיפול בפריחה

לפני שמתחילים לטפל בפריחה שהופיעה, יש לבדוק לעומק את מקורה. כאשר מדובר באלרגיה, חשוב מאוד לבודד את האלרגן ולהבין ממה נגרמה הפריחה, על מנת לטפל בה בצורה טובה ולהכיר את האלרגיה בכדי להימנע ממנה בעתיד. חשוב לזכור שפריחה היא סימן שעשוי להעיד על בעיה רפואית שחייבת טיפול, ולכן חובה לבדוק כל פריחה אצל אלרגולוג ולספק לה טיפול הולם.

במידה ומקור הפריחה הוא אכן אלרגיה, ניתן להשתמש בטיפול מקומי על מנת להקל על הפריחה, כמו תרופות סבתא (מריחת אבוקדו, תפוח אדמה ועוד) או משחות אנטי היסטמיניות, אשר בדרך כלל משפרות באופן משמעותי את המצב ויכולות להעלים את הפריחה תוך זמן קצר.

אם הטיפול באנטי היסטמינים לא מצליח לעזור, ניתן כמובן לעבור לטיפול על ידי משחות סטרואידיות ואם זה לא מספיק יש לטפל באופן סיסטמי. במקרים של פריחה אלרגית, החשוב מכל הוא לזהות את האלרגן שגרם לפריחה וליידע על כך את החולה שעליו להימנע ממנו – כזכור, תגובה אלרגית קשה עלולה להוביל לשוק אנפילקטי ואפילו למוות.