אבחון

תבחין עורי לאבחון אלרגיה


שיר ילדים מוכר פותח במילים "איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב".תבחין עורי ישנם אנשים שיכולים לדעת שהאביב הגיע גם מבלי להסתכל סביב. הם יודעים זאת בזכות האף הנוזל שלהם שמבשר כי האביב הגיע ועימו הפריחה, ועימה כמובן- האלרגיה.


אלרגיה יכולה כמובן לבוא לידי ביטוי בכל עונות השנה ויש לה ביטויים מגוונים פרט לאף דולף. ההערכה המקובלת כיום היא שכ- 12-25% מאוכלוסיית העולם סובלת מאלרגיה ברמה כלשהי. התגובה האלרגית יכולה לנוע מסימפטומים פשוטים שאינם מעוררים דאגה מיוחדת, ועד לתסמינים קשים ואפילו סכנת חיים.

מהי אלרגיה?

אלרגיה מוגדרת כתגובה חיסונית בלתי צפויה של הגוף כלפי חומרים שהגוף אינו אמור להגיב נגדם בתגובה חיסונית באופן נורמאלי. החומרים הנ"ל יכולים להיות טבעיים או מלאכותיים. בשני המקרים קיימת רגישות יתר של מערכת החיסון שגורמת לה להגיב בתגובה הזו.

התגובה החיסונית האלרגית מתווכת על-ידי נוגדנים מסוג IgE. אלה הם הנוגדנים שמזהים את החומרים נגדם מערכת החיסון מגיבה. לאחר הזיהוי, הנוגדנים מפעילים תאים בשם "תאי מאסט" שמשחררים לרקמה ולזרם הדם חומר בשם היסטמין. ההיסטמין יוצר תגובה דלקתית מקומית באתר אליו חדר האלרגן (החומר שמעורר את האלרגיה), ותגובה זו מביאה להופעת תסמיני האלרגיה.

תסמיני האלרגיה תלויים באזור אליו חדר האלרגן. התסמינים הנפוצים ביותר הם: נזלת, עיטושים, עיניים מגרדות או דומעות, שיעול מטריד, פריחה עורית, בחילות, הקאות ושלשולים, קוצר נשימה ותחושת מחנק.

הטיפול באלרגיה תלוי כמובן בחומרתה. הטיפול הטוב ביותר הוא הימנעות מפני חשיפה לאלרגן, אולם מכיוון שזה לא תמיד אפשרי קיימים טיפולים תרופתיים. התרופות הנפוצות ביותר לטיפול באלרגיה הם האנטי- היסטמינים שמדכאים את עוצמת התגובה החיסונית. תרופות אחרות הן תרופות נוגדות דלקת שמטרתן לטפל באלרגיות חמורות יותר. קיימת גם אפשרות לבצע חיסון בפני האלרגיה שעוזר להרגיל את הגוף לנוכחות האלרגן.

אבחון אלרגיה באמצעות תבחין עורי

בכל מקרה של חשד לאלרגיה מומלץ לפנות לרופא המשפחה. רופא המשפחה, לאחר תשאול הפציינט והבנה כי מדובר ככל הנראה באלרגיה, יפנה את הפציינט לרופא מומחה לאלרגיות שנקרא אלרגולוג.

האלרגולוג ישלח את הפציינט שהגיע אליו לסדרה של בדיקות דם הבודקת רמות של מרכיבי מערכת החיסון שנוטים לעלות בזמן אלרגיה. כמו כן, לאחר תשאול הפציינט על החומרים אליהם הוא נחשף, הרופא יעלה על מספר חומרים החשודים כמעוררי אלרגיה. כדי לבדוק מי מהחומרים (או כמה מהם) הם הגורמים לאלרגיה, יש לבצע תבחין עורי.

אין לקחת תכשירים אנטי היסטמינים בשלושת הימים שלפני הבדיקה. במסגרת הבדיקה הרופא מטפטף על עורו של הפציינט טיפות המכילות את החומרים החשודים כאלרגן. כל אזור מסומן על פי האלרגן שטופטף עליו. לאחר מכן הרופא דוקר את מרכז הטיפה באמצעות מחט כדי להחדיר את האלרגן לעור.

פרט לחומרים החשודים, מטפטפים עוד 2 טיפות נוספות: האחת לצורך בקרה שלילית (שלא תגיב בתגובה אלרגית) והשנייה לצורך בקרה חיובית (שכן אמורה להגיב בתגובה אלרגית) הדקירה היא שטחית ואינה גורמת לכאב או דימום. מקובל לערוך את הבדיקה על האמה במידה ומדובר במספר קטן של אלרגנים חשודים, או על הגב במידה ומדובר במספר רב של אלרגנים חשודים.

לאחר רבע שעה של המתנה מסתכלים על האזור בו בוצע התבחין העורי. רגישות לאלרגן מתבטאת כנפיחות ואודם באזור בו הוזרק האלרגן. התגובה נחשבת תגובה חיובית במידה וקוטר האודם שמסמל את התגובה, גדול בלפחות 3 מ"מ מהטיפה של הבקרה. במידה ולא נצפתה תגובה, ניתן לומר בוודאות כי האדם אינו אלרגי לחומרים שנבדקו בתבחין.

לאחר קבלת התוצאות של התבחין, ניתן לומר בוודאות לאילו חומרים הפציינט אלרגי. ההמלצה הראשונה תהייה להימנע מחשיפה אל אותו אלרגן, ומרגע שזה ידוע, מדובר במשימה הרבה יותר פשוטה.

תבחין האלרגיה אינו כואב ולא כולל סיכונים משמעותיים. יחד עם זאת, יש להמתין לפחות חצי שעה לאחר ביצוע התבחין מחוץ למשרד הרופא למקרה שתתפתח תגובה אלרגית חריפה, ואז יהיה צורך בטיפול רפואי מיידי.