אלרגיה למזון מתרחשת כשהמערכת החיסונית מגיבה למזון מסוים, ויוצרת דלקת ברקמות הגוף, שבמקרים מסוימים עלולה להוות סכנת חיים. חוסר הסבילות למזון אינו נגרם באמצעות המערכת החיסונית, אלא התסמינים מוגבלים בדרך כלל למערכת העיכול וכוללים כאבים, בעיות עיכול או שלשול ואינם מהווים סכנת חיים.
זיהוי אלרגיה לאגסים עלול להיות כרוך במעט עבודת בילוש, היות ואגסים מייצרים מספר קטן יחסית של תגובות אלרגיות. למעשה, לעיתים קרובות, אלרגיה נדירה זו מטופלת בתפריטי דיאטות שליטה המסייעות לסובלים מהאלרגיה לזהות אלרגיות אחרות.
אנשים שחווים תופעות לוואי לאחר אכילת אגסים, עשויים בטעות לחשוב שמדובר בהרעלת מזון, אך מומחה לאלרגיה יבחין בין אלרגיה לאגסים לבין תסמיני אלרגיות הקשורים לפירות אחרים.
הגורמים לפיתוח האלרגיה לאגסים
אדם מפתח אלרגיה כשהמערכת החיסונית שלו מגיבה בעוצמה לחלבונים רגילים ומייצרת נוגדנים הגורמים לדלקת ונפיחות בבטן, בדרכי הנשימה, בעור או בעיניים. מערכת החיסון מייצרת נוגדני IgE הנקראים נוגדנים פרטניים בתגובה לאלרגן.
הגוף מייצר נוגדנים אלו לאחר החשיפה לאלרגן. כלומר, הגוף מייצר יותר נוגדנים בפעם הבאה בה אדם אוכל אגס, על מנת לעורר את תסמיני האלרגיה. אם נוצרת כמות מספקת של נוגדן זה, מתרחשים תסמינים, כגון פריחה ונפיחות.
תסמיני אלרגיה לאגסים
היות ועקבות מזון נמצאים במזונות שונים, אין אפשרות לדעת על האלרגיה בפעם הראשונה בה באים במגע עם האלרגן. התסמינים המתייחסים לאלרגיה לאגסים כוללים:
תחושות עקצוץ, גירוד או רגישות – אלו עשויים להיות הסימנים הראשונים של אלרגיה לאגסים. הגרוד יכול להתחיל בפה, בשפתיים ובגרון, או באצבעות לאחר מגע באגסים. התסמינים מתפתחים לאורך מערכת העיכול, והגרוד עשוי להתחיל ככל שהפרי מתקדם דרך מחזור הדם ואיברי העיכול. הריריות רגישות במיוחד לגרוד, אשר עלול להתפשט לעיניים ולאזורים אחרים בגוף.
נפיחות – זוהי בדרך כלל תגובה אלרגית מיידית או תגובה המתרחשת בסביבות שעה לאחר האכילה. הנפיחות מתבטאת בשפתיים, בלשון, בפנים ובצוואר. תסמינים חמורים עלולים להקשות על הראייה או הנשימה.
פריחה – העור מכיל כלי דם רבים הנושאים חלבונים אלרגניים בשילוב עם חומרים מזינים וחומרי פסולת. כשהשפעות האלרגיה לאגסים מתפשטות אל העור, התסמינים גורמים לאקזמה, והעור עלול לייצר פריחות אדומות, קשקשים או כוורות כואבות מודלקות המתפתחות לדלקת וחבורות.
בעיות עיכול – אלרגיה לאגסים משפיעה בסופו של דבר על מערכת העיכול ומתחילה בכאבי בטן שעלולים להתפתח להקאות פתאומיות. הסובלים מאלרגיה זו עלולים אף לחוות שלשולים.
אנפילקסיס – זוהי התגובה האלרגית הנדירה והחמורה ביותר, הדורשת טיפול חירום. התסמינים מתרחשים במערכת העיכול וגורמים לבעיות בדרכי הנשימה, בשילוב עם ירידה בלחץ הדם המייצרת חוסר איזון מערכתי המאיים על חילוף החומרים הכללי של הגוף. התסמינים כוללים סחרחורות, קוצר נשימה, בעיות בקצב הלב ואיבוד ההכרה.
אבחון אלרגיה לאגסים
אם האלרגיה אינה מאובחנת בקלות באמצעות בדיקת ההיסטוריה הקלינית והתסמינים של הסובל מהאלרגיה, הרופא יבצע מספר צעדים, או יפנה את המטופל למומחה לאלרגיות.
בדיקת דם ועור – זוהי בדיקה מיוחדת של אלרגן על העור, או בדיקת דם לאיתור נוגדני IgE פרטניים הבדיקה מבוצעת עם מריחת מעט מיץ אגסים על העור או צריכת כמות קטנה של אגסים ומעקב אחר התסמינים.
תכנית הימנעות ממזון – כדי לאשר את האבחנה, אלרגולוג יציע תכנית הכוללת רישום המזונות והמשקאות הנצרכים במשך שבועיים או יותר, כולל אגסים, ומעקב אחר התגובות. אם בולטת תגובה מסוימת כתוצאה מאכילת האגסים, יש להימנע מהם, ולהמשיך לעקוב אחר התסמינים. אם התסמינים משתפרים, המומחה יציע להשיב לתזונה בהדרגה את האגסים, תחת פיקוח רפואי. זוהי בדיקה המחסלת כל גורם פסיכולוגי לתסמינים, ונקראת "מבחן אתגר".
טיפול באלרגיה לאגסים
הטיפול החשוב ביותר הוא הימנעות מוחלטת מאגסים. טיפול רפואי מקל על התסמינים, אך אינו מרפא את האלרגיה. בדרך כלל נקבעים אנטי היסטמינים להקלת הגרוד, אך אין זה סביר שהם ימנעו תופעות אלרגיות.
מהם הסיכונים?
אלרגיה למזון היא נדירה ונוטה לעבור בתורשה. רק שישה עד שמונה אחוזים מהתינוקות, ושלושה אחוזים מהמבוגרים, סובלים מאלרגיה למזון. אדם נמצא בסיכון גבוה יותר אם הוא או בני משפחתו סובלים מאלרגיות אחרות, כגון אקזמה, אסתמה וקדחת השחת. אם אדם חושד שהוא אלרגי לסוג מזון, עליו לקבל אבחון מהרופא או ממומחה לאלרגיות לפני ביצוע דיאטה ושינויי תזונה משמעותיים.
