גויאבה היא פרי אהוב וריחני, יליד מרכז ודרום אמריקה, אך כיום גדל במדינות רבות. אנשים רגישים עלולים לסבול מתסמיני אלרגיה לאחר אכילת הפרי.
במחקר שנערך בהודו, בקרב 24 ילדים בגילאי שלוש עד 15, להערכת השפעת תזונת הימנעות מגויאבה ומעקב אחר התסמינים, נמצא כי הימנעות מגויאבה סייעה לשליטה באסטמה רב שנתית. למרות שאין מדובר באלרגיה נפוצה, אנשים שנמצאו עם אלרגיה זו צריכים ללמוד על שיטות ההתמודדות.
גורמים לאלרגיה לגויאבה
אלרגיה זו זהה לסוגי אלרגיות אחרות למזונות. התגובות מופעלות באמצעות בליעת הפרי עצמו או מוצרי מזון אחרים המכילים גויאבה. בנוסף, ריח או נגיעה בעץ הפרי עשויים לגרום אף הם לאלרגיה קלה. לעיתים מגע עם עץ הגויאבה עשוי לגרום לדלקת עור ממגע.
חומרת התגובות האלרגיות תלויה במספר גורמים כגון רגישות, סוג החשיפה וכמות הגויאבה שנאכלה. חלבונים ואנזימים פרטניים הנמצאים בגויאבה משפיעים על יכולת הדיבור ורגישות בפה. הגורם המשמעותי הוא הרגישות לאנטיגנים בפרי, המעוררים את התפרצות התסמינים.
תסמיני אלרגיה לגויאבה
התסמינים הנפוצים כוללים בעיות בדרכי הנשימה העליונה כגון צפצופים, קשיי נשימה, נזלת אלרגית, דלקת במעברי האף, דמעות או נפיחות העיניים, שיעול ובעיות בסינוסים. סימנים ותסמינים אחרים כוללים הופעות כוורות, נפיחות הפנים, הצוואר, הלשון, הגרון השפתיים וקשיי דיבור, כמו גם תגובה אנפילקטית, דלקת ובעיות במערכת העיכול.
חלק מהאנשים סובלים מהתסמינים גם לאחר טעימה קלה מהפרי, המלווה בבעיות במערכת העיכול, גרודים ופריחות, ישנוניות, הקאות ובחילות.
התסמינים משפיעים על כל אדם באופן שונה אך הם מהווים מטרד גם כשהם קלים. התגובות החמורות נחשבות למסוכנות, שכן הן משפיעות על חלק ממערכות האיברים בגוף, ועלולות להוביל למוות.
אבחון אלרגיה לגויאבה
האבחנה ניתנת לביצוע באמצעות בדיקת היסטוריה רפואית מקיפה הכוללת את משך התסמינים ומאפייניהם, ולאחר מכן בדיקת עור לאלרגיה ובדיקות דם. עם הבנת ההיסטוריה הרפואית, האבחון העיקרי מתבצע באמצעות בדיקת העור עם החדרת אלרגנים המכילים את רכיבי הפרי, באמצעות מחט דקה.
אם קיימת אלרגיה לגויאבה, יופיעו התסמינים לאחר מספר דקות ויכללו התנפחות קלה של העור ואדמומיות. השלב הבא הוא בדיקת גירוי המבוצעת באמצעות חשיפה הדרגתית של הנבדק למינונים המכילים את האלרגן.
טיפול באלרגיה לגויאבה
הטיפול תלוי בחומרת התגובה האלרגית. תגובה אנפילקטית נדירה באלרגיה זו, אך אם היא מתרחשת, יש לפנות לקבלת סיוע רפואי מיידי. אנשים שיש להם היסטוריה של אנפילקסיס נושאים עימם תרופות חירום כגון אפינפרין.
במהלך תגובה זו, יש להזריק אפינפרין לפני שיהיה מאוחר מידי. אפשרויות הטיפול האחרות הן הפחתת הרגישות באמצעות קבלת זריקות אלרגיה או חיסונים ושימוש בתרופות. אנטיהיסטמינים, סטרואידים ומשחות וקרמים מקומיים נקבעים בדרך כלל לסובלים מאלרגיה זו.
הימנעות נחשבת תמיד לתרופה הטובה ביותר לכל אלרגיה למזון. באלרגיה לגויאבה, יש להימנע מאכילת הפרי על כל צורותיו, כולל ריבות גויאבה ומוצרים אחרים הכוללים את המרכיבים. אנשים הסובלים מתגובות אלרגיות חמורות צריכים לוודא שהם נמנעים ממגע לא רק עם הפרי עצמו, אלא גם מהעץ והעלים.
