בשנים האחרונות נחשפנו לאסופה של תסמינים שונים שזכתה זה מכבר לכינוי הבלתי רשמי "אלרגיה כנרתית", המופיעה במתרחצים ובגולשים במי הכנרת. בין היתר, כוללת אסופת התסמינים התעטשויות, גירויים בעור, דמעת יתר ותחושות צריבה בעיניים, כשבמקרים מסוימים מדווחים הרוחצים גם על קשיי נשימה ופריחה עורית.
עיקר הדיווחים על התסמינים שהוזכרו לעיל, הגיעו מגולשי רוח, החשופים במיוחד לנתזי מים המסוגלים לחדור לעיניים ולמערכת הנשימה, כשבנוסף הגיעו דיווחים רבים מדייגים כשאלו האחרונים דיווחו בעיקר על אדמומיות בעור ועל גירודים בעור.
המתלוננים מדווחים על תחושות של אי נוחות או אי נעימות, הבאות לידי ביטוי בין היתר בעייפות ובכאבי ראש כשסך הכול התופעות נותרות יציבות כיומיים עד ארבעה ימים לכל היותר. לאחר מכן התופעות חולפות מאליהן גם ללא טיפול.
מה הוא הגורם לתופעות האלרגיות?
נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא ניתן להצביע בוודאות על גורם אחד ברור לתופעות האלרגיות ובנוסף לא ניתן לקבוע בוודאות כי אכן הגורם שמעורר את התופעות והתסמינים השונים, אכן פועל במנגנון אלרגי.
במאמר שפרסם ד"ר אסף סוקניק מהמעבדה לחקר הכנרת, בשיתוף פעולה עם ד"ר רונית קונפינו-כהן מהיחידה לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה בבית החולים "מאיר", מצוין כי בין המינים השונים של הפיטופלנקטון שהופיעו במי הכנרת, ניתן למצוא גם מינים שונים של כחוליות (ציאנובקטריות או חיידקים כחוליים).
במחקר שערכו השניים, בודדו חלבונים שונים מהאצות הכחוליות, שחלקן מייצרות רעלנים ונמצא כי אכן ישנם רבים הרגישים לחלבונים ובעקבות זאת עלולים לפתח את התסמינים האלרגיים. עם זאת, עדיין לא ניתן לקבוע בוודאות כי המקור לתסמינים הוא בחשיפה לאצות השונות.
אצות כחוליות על קצה המזלג
הכחוליות היא מערכה של יצורים חסרי גרעין, אשר שייכים מבחינה טקסונומית לעל ממלכת חיידקים אמתיים. האצות הכחוליות מהוות חלק מהפלנקטון ומשמשות למגוון יצורי ים כמזון. לפיכך, יש להן תפקיד משמעותי ביותר במחזורי המינרלים בטבע ובשרשרת המזון. לפי החוקרים, ייתכן מאוד שהשינויים הקיצוניים במפלס הכינרת, הובילו לשינויים בריכוז האצות הכחוליות ובעקבות זאת הרוחצים במי האגם והגולשים במי האגם, נחשפים לכמות גבוהה במיוחד של רעלנים.
