משככי כאבים משמשים להפחתת כאבים הנובעים מדלקת ופציעה, וסוגים מסוימים יעילים אף בהורדת חום. סליצילטים טבעיים נמצאו כיעילים לטיפול בכאבים וחום. תרכובות המכונות פרוסטגלנדינים משמעותיות לייצור רקמת דלקת, כאבים וחום.
ייצור חומרים אלו מעוכב על ידי משככי כאבים, שכן הם מעכבים אנזים הידוע בשם cycloxygenase-1. המשככים מעכבים אף את פעילות גורמי דם הידועים כטסיות דם, המסייעים לקרישה, ומדללים את הדם כך שניתן למנוע את הסיכון להתקפי לב ושבץ. במקרים מסוימים, משככי כאבים עשויים אף להפחית את הסיכון לסרטן המעי.
כל משככי הכאבים הם רעלים פוטנציאליים
אלרגיה למשככי כאבים כוללת תופעות כגון קלקול קיבה, שטפי דם, כיבים או דימום מהמעי. מינונים גבוהים מאוד עלולים לגרום לבלבול או צלצולים באוזניים (טינטון). במקרים מסוימים עלולה להתרחש תסמונת ריי, שבה מתפתחת דלקת חמורה בכבד.
תגובות אלרגיות קלות עד חמורות למשככי כאבים עלולות להתרחש בקרב אנשים רגישים. התסמינים כוללים פריחות מגרדות, נזלת, קשיי נשימה חמורים או אסטמה, המתרחשים בדרך כלל בתוך שעה מנטילת משכך כאבים.
כאשר מבוצעת האבחנה לאלרגיה, מומלץ לחפש ראיות למחלה בסיסית כגון כוורות עור, בעיות סינוסים או אסטמה, היות ונוכחות מספר מצבים רפואיים מגבירה את הסבירות לאלרגייה למשככי כאבים.
הגורמים וגורמי סיכון
תגובה אלרגית נגרמת על ידי המערכת החיסונית של הגוף, המגיבה באופן מוגזם לתרופות הנתפסות כ"פולשים" כימיים או אנטיגנים. האלרגיה נוצרת כשהגוף מייצר נוגדנים לאנטיגן ומאחסן את הנוגדנים בתאים מיוחדים. הנוגדנים בתגובה אלרגית נקראים אימונוגלובולין E, או igE.
בפעם הבאה בה נחשף שהגוף נחשף לתרופה, הנוגדנים מאותתים לתאים לשחרר כימיקלים בשם "מתווכים". היסטמין הוא דוגמא למתווך. השפעות מתווכים אלו על איברים ותאים אחרים גורמים לתסמיני התגובה האלרגית. אלרגיות משככי הכאבים הנפוצות ביותר הן אלרגיה לסוגי משככים כגון קודאין, מורפיום, תרופות סטרואידיות אנטי דלקתיות כגון איבופרופן או indomethacin ואספירין.
גורמי סיכון לאלרגיות אלו כוללים:
- חשיפה ממושכת לתרופות
- מינונים גבוהים של תרופות
- תרופות הניתנות בהזרקה ולא בגלולה
- נטייה משפחתית לפתח אלרגיות ואסטמה
- אלרגיות למזונות מסוימים כגון ביצים, סויה או פירות ים.
בדיקות לאיתור רגישות למשככי כאבים
המנגנון שבאמצעותו מתרחשות תגובות אלרגיות למשככי כאבים אינו ודאי. לא קיימות בדיקות דם או בדיקות אלרגיה בעור שאמינותן הוכחה כמועילה לאישור או שלילת רגישות לתרופות אלו. בדיקת גירוי מדורג תחת השגחה רפואית קפדנית הוא שיטת האבחון השגרתית. לא תמיד קיים הכרח לבצע בדיקות אלו, אך הן מומלצות בנסיבות מסוימות, על מנת להוכיח שהאלרגיה קיימת, וכדי לרשום תרופה חלופית.
תופעות לוואי של משככי כאבים
בין היתר, עלול אדם עם אלרגיה זו לסבול תופעות לוואי כגון גירוי קיבה המתבטא בכאבים עזים ודימום גבוה; שטפי דם קלים; או צלצולים באוזניים.
כיצד מטפלים באלרגיה למשככי כאבים?
הטיפול לאלרגיה למשככי כאבים נועד לשפר את השליטה באסתמה; להפחית את חומרת הסינוסיטיס באף; להפחית את שיעור הצמיחה המחודשת של פוליפים; ולקבעו תרופות אחרות. הימנעות היא עמוד התווך של הטיפול. אם אדם אלרגי למשככי כאבים, יתכן שהוא אלרגי גם לתרופות קשורות. הדרך היחידה להוכיח בטיחות תרופות היא בדיקת גירוי בפיקוח רפואי.
טיפול בכוורות מתמשכות – אם מופיעות כוורות, יש להימנע ממשככי כאבים. אם צריכת המשככים מתבצעת על בסיס קבוע, למשל על מנת לדלל את הדם, להקל על דלקת מפרקים או לטפל בכאבים כרוניים, אין צורך להפסיק את השימוש, אלא אם כן הכוורות הופכות להיות גרועות יותר לאחר הצריכה.
סבילות למעכבי COX-II חדשים – מספר משככי כאבים חדשים הוכנסו בשנים האחרונות, והם יעילים בעיכוב אנזים הידוע בשם cycloxygenase. סוגים רבים של תרופות אלו, כגון Celebr3ex וויוקס, מפעילים תגובה מעכבת על COX, וגורמים להפחתת הגירוי בקיבה בהשוואה למשככי הכאבים המסורתיים, אך חלק מהמטופלים עדיין ימשיכו לסבול תגובות אלרגיות גם לתרופות החדשות. לכן, יש לבצע בדיקות גירוי בפיקוח רפואי כדי לבדוק את בטיחותן.
