אלרגיה היא תגובת הגוף למגע עם חומר אותו הוא מזהה בטעות כחומר מאיים. אלרגיה לפלסטיק היא בדרך כלל דרמטולוגית ונגרמת באמצעות מגע, אך לא באופן בלעדי. תגובות אלרגיות נעות בין קטנות לגדולות. תגובות קטנות עלולות לגרום לאדם לפתח פריחה, ואילו תגובה משמעותית, כגון הלם אנפילקטי, עשויה להוות סכנת חיים.
עבור אנשים רבים, למשל, קניות בסופרמרקט או הרכבת משקפיים, נחשבות לנטל ממנו היו מעדיפים להימנע, בשל אלרגיה לפלסטיק. אך בעוד שאלרגיה למוצרי פלסטיק נפוצה למדי, רוב האנשים מסוגלים לעמוד בפני התפרצויות דלקת עור כואבות ממגע הנובעות מההרכב הכימי הספציפי של רוב החומרים הפלסטיים.
מקבץ כימיקלים המרכיבים את הפלסטיק עלול לגרום לאלרגיה, בין אם הפלסטיק הוא במצב חומר גלם ובין אם מדובר במוצר מוגמר. אך היות והכימיקלים במוצרים המוגמרים חייבים להיות חזקים ביותר, קשה להם לחדור אל העור ולייצר אלרגיה.
גורמי גירוי
פלסטיק מכיל פתלטים, שהם תרכובות המגבירות את השקיפות, העמידות, הגמישות ואורך החיים של מוצרי פלסטיק. בחלק מהמדינות, הפתלטים מיוצרים בהדרגה, עקב בעיות בריאותיות אשר תועדו במחקרים רבים שהוכיחו כי חומר זה משתחרר לאוויר כאשר מוצרי הפלסטיק נשברים.
מומחים זיהו גורם פוטנציאלי נוסף מאחורי אלרגיה לפלסטיק, וקובעים כי מוצרי פלסטיק מסוימים, כגון שקיות סופרמרקט, מכילים תוספים כימיים הקשורים לתהליך הייצור. כימיקלים אלו, ולא הפלסטיק עצמו, עלולים להיות אחראים למספר תגובות אלרגיות.
הימנעות מוחלטת ממוצרי פלסטיק עשויה להיות משימה מורכבת, בהתחשב בשכיחות שלהם בעולם של היום. ובכל זאת, אם פריטים מסוימים גורמים לדלקת עור ממגע, יש לנקוט בצעדים על מנת להימנע מפריטים אלו. במקרים בהם האלרגן הפרטני אינו ידוע, כלומר, במקרה בו אדם אינו יודע בוודאות לאיזה חומר פלסטי מסוים הוא אלרגי, ניתן להתייעץ עם מומחה לאלרגיות כדי לאבחן ולזהות את הגירוי המסוים.
פריטים יומיומיים כגון כרטיסי אשראי, דבק או כפפות עלולים לעורר תגובה אלרגית קטנה או גדולה לפלסטיק. למרות שרוב אלרגיות הפלסטיק הן דרמטולוגיות, ניתן לפתח תגובה אלרגית גם בעת נשימת אדים של התכת פלסטיק.
תסמיני אלרגיה לפלסטיק
בתגובה קטנה, נוצר גירוי עור מגרד, אדמומיות, פריחות או תסמיני אסתמה כגון קשיי נשימה. במקרה הגרוע יותר, אדם עלול לקבל הלם אנפילקטי, שהוא קריסת מערכת הלב וכלי הדם.
איך מאבחנים אלרגיה לפלסטיק?
מבחן עור מבוצע באופן של חשיפת העור לפלסטיק תחת פיקוח לתגובה אלרגית. דגימת הדם נבדקת במבחנה על מנת לקבוע אם קיימים נוגדנים ספציפיים לפלסטיק.
טיפול רפואי
החלק הקשה של האלרגיה הוא החיים עימה. מצד אחד, יש לטפל בה עד להעלמתה, ומצד שני, פלסטיק מקיף את חיי היומיום באופן משמעותי, ונמצא בכל דבר ובכל מקום. מסיבה זו, טיפול באמצעות הימנעות קשה למימוש. בדרך כלל רושם הרופא טיפול המורכב מתרופות אנטי היסטמינים לבליעה או לשימוש מקומי. אם התסמינים חמורים, יש לטפל בהם בסטרואידים לשאיפה או לבליעה.
מטרת הטיפול היא מניעת שחרור החומרים ההיסטמינים במהלך התקף אלרגיה. תופעות הלוואי של תרופות אלו הן עייפות. אם מתרחש התקף קוצר נשימה או סימנים להלם אנפילקטי, האדם הסובל מאלרגיה לפלסטיק צריך לשאת עימו ערכת אינהלציות ומשאפים המתאימים לשימוש לטווח הארוך. מטרת הטיפול הרפואי היא לטפל בתסמינים עד למניעתם ככל הניתן.
