פרוקטוז הוא סוכר הנמצא באופן טבעי בפירות, מיצי פירות, ירקות מסוימים ודבש. זהו גם מרכיב בסיסי בסוכר שולחן (סוכרוז) וסירופ תירס עתיר פרוקטוז משמש להמתקת משקאות ומזונות מעובדים רבים. אלרגיה לפרוקטוז היא הפרעה שבה אדם חסר את החלבון הדרוש לפירוק פרוקטוז, כשמערכת העיכול אינה סופגת פרוקטוז כראוי, וכתוצאה מכך אדם סובל מכאבי בטן, שלשולים וגזים.
גורמים וגורמי סיכון
מצב זה מתרחש כשהגוף חסר אנזים הנקרא aldolase B, לו הוא זקוק כדי לפרק פרוקטוז. אם אדם עם אלרגיה לפרוקטוז אוכל פרוקטוז וסוכרוז, כגון סוכר קנים, סלק או סוכר שולחן, מתרחשים בגופו שינויים כימיים מסובכים.
הגוף אינו יכול לשנות את חומר אחסון האנרגיה שלו כגון גליקוגן, לגלוקוז, וכתוצאה מכך נוצרת נפילת סוכר בדם וחומרים מסוכנים מצטברים בכבד. אלרגיה לפרוקטוז עוברת בירושה, כלומר, היא עוברת דרך משפחות. אם שני ההורים נושאים את הגן הפגום, לכל אחד מילדיהם יש סיכוי של 25% להיות מושפע מהמצב.
תסמיני אלרגיה לפרוקטוז
ניתן להבחין בתסמינים לאחר תחילת אכילת מזונות מסוימים. מאוחר יותר, התסמינים מתבטאים במחלות בכבד, ועשויים לכלול עוויתות; ישנוניות מוגזמת; עצבנות; בעיות לאחר אכילת פרוקטוז או מזונות המכילים סוכרוז; והקאות.
כיצד מאבחנים אלרגיה לפרוקטוז?
בדיקה גופנית עשויה לגלות כבד וטחול מוגדלים, ועור צהוב או נקודות צהובות בעיניים. בדיקות המאשרות את האבחנה כוללות:
- בדיקת קרישת דם
- בדיקת רמת סוכר בדם
- בדיקות אנזים
- בדיקות גנטיות
- בדיקות תפקוד כליות
- בדיקות תפקוד כבד
- ביופסיה של הכבד
- בדיקות דם חומצת שתן
- בדיקת שתן.
אבחון המאשר אלרגיה לפרוקטוז יגלה רמת סוכר נמוכה בדם, במיוחד לאחר אכילת פרוקטוז או סוכרוז, ורמות חומצת שתן גבוהות.
טיפול ומניעה
הסרת פרוקטוז וסוכר מהתזונה הוא טיפול יעיל לרוב האנשים עם אלרגיה זו. במקרים מסובכים חלק מהמטופלים יכולים לצרוך תרופות להורדת רמת חומצת השתן בדם ולהפחית את הסיכון למחלת גאוט. הטיפול ישפיע באופן הטוב ביותר, ככל שהאבחנה מבוצעת מוקדם יותר, המהירות בה הוא מסיר פרוקטוז וסוכרוז מהתזונה, ובהתאם לאופן עבודת האנזים בגופו.
לכן, יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אם התסמינים מתחילים לאחר האכילה. מומחים ממליצים להתייעץ עם רופא המתמחה בגנטיקה או בחילוף חומרים ביוכימיים. בני זוג עם היסטוריה משפחתית של אלרגיה לפרוקטוז, שרוצים ללדת תינוק, יכולים להפיק תועלת מייעוץ גנטי. ניתן למנוע את רוב ההשפעות המזיקות של אלרגיה זו, באמצעות היצמדות לתזונה נטולת פרוקטוז.
מזונות מהם יש להימנע
אנשים עם אלרגיה לפרוקטוז צריכים להגביל מזונות עתירי פרוקטוז, כגון מיצים, תפוחים, ענבים, אבטיח, אספרגוס, אפונה וקישואים. חלק מהמזונות המכילים רמות נמוכות יותר של פרוקטוז, כגון בננות, אוכמניות, תותים, גזר, אבוקדו, שעועית ירוקה וחסה, עשויים להיות נסבלים בכמויות מוגבלות.
יש לקרוא בקפדנות את תוויות המוצרים ולהימנע ממזונות המכילים:
- פרוקטוז
- רמות גבוהות של סירופ תירס
- דבש
- סירופ מייפל
- סוכר דקלים או קוקס
- דורה.
מזונות המכילים רמות גבוהות של סירופ תירס, מופיעים על תוויות מזון באופן מקוצר כ-HFCS. זהו אחד הממתיקים הנפוצים ביותר בתעשיית המזון, והיום הוא מופיע בממתקים, משקאות, קינוחים, לחמים, קטשופ וחמאת בוטנים. במקרה של אלרגיה לפרוקטוז, אכילת מזונות ממותקים עם HFCS עלולה לגרום להופעת תסמינים קלים עד חמורים.
מומלץ להתייעץ עם דיאטנית מוסמכת להרכבת רשימת מזונות אותם ניתן לאכול ומזונות מהם יש להימנע באלרגיה לפרוקטוז. הדיאטנית יכולה לסייע אף ביצירת תכנית תזונה בריאה על מנת לוודא שאדם מקבל את החומרים המזינים להם הוא זקוק.
סיבוכים וסיכונים
אדם עם אלרגיה לפרוקטוז צריך להימנע ממזונות המכילים פרוקטוז, בשל ההשפעות המסוכנות העלולות להתרחש בגופו, כגון דימום; אי ספיקת כבד; רמת סוכר נמוכה בדם; והתקפים.
הכתבה באדיבות אתר 2b-bari.co.il
