ההופעה הראשונה של עץ התאנה הייתה כבר בשנת חמשת אלפים לפני הספירה, ולמעלה משבע מאות זני עצי תאנה גדלים מידי שנה כצמחי נוי, כאמצעי לצריכת הפירות או לשם ייצור הגומי שלהם. פרי התאנה הוא דמוי אגס, וניתן לאכול אותו באופן טרי או מיובש. תאנים מסחריות משומרות ומיובשות לשימוש בריבות, מוצרי מאפה, פודינג, לחם וליקרים.
אלרגיה לתאנים עלולה לנבוע ממגע של עיסת תאנים על העור או צריכת תאנים טריות או מיובשות. לעיתים, גורמת תמצית התאנים לרגישות באמצעות שאיפת אבקה מעצי תאנה או אפילו בעצם הנגיעה בפרי.
הגורמים לתגובות האלרגיות
מגע העור עם תאנים או צמחי תאנה עלול לגרום לתגובה אלרגית בקרב אנשים רגישים. העלים ותמצית שורש עץ התאנה גורמים בדרך כל לתגובות אלרגיות יותר מפרי הבוסר וחלקים אחרים של העץ.
התופעה עלולה להתרחש בשל נוכחות התמצית, אשר יכולה לייצר דרמטיטיס רעיל. הטיפול בלטקס של פרי בוסר, המשמש לייצור מרכך בשר, והבהרת משקאות, עלול אף הוא לעורר אלרגיות. עובדי מפעלים ועובדים בתעשיית המזון נוטים לסבול במיוחד מסוג זה של רגישות. למרות שרבים מהאלרגנים המצויים בתמציות התאנה מתפוגגים באמצעות חימום, קיימים אנשים הסובלים מאלרגיה לכל צורה של תאנים.
אלרגיות קשורות
אדם הסובל מאלרגיה לתאנים, עלול לגלות רגישות לכל בני המשפחה האחרים של פרי זה, כולל תותים ותפוזים. מספר אלרגנים משותפים מתקיימים בעשבים, פריחת עץ הליבנה, עץ הערבה הבוכייה ופיקוס.
חוקרים במרכז לאלרגיה בווינה, אוסטריה, חקרו את התגובות הקשורות בין תאנים ואלרגנים אחרים. בקרב הקבוצה האלרגית לאבקת עצים נמצא כי 78% היו אלרגיים לתאנים טריות, ועשרה אחוזים נמצאו כאלרגיים לתאנים מיובשות. בקרב יתר הנבדקים נמצאו, בנוסף לאלרגיה לתאנים, גם אלרגיה לתותים ואגוזים. גופם הגיב בחומרה לנוכחות תאנים טריות ומיובשות. אנשים אלרגיים לעץ פיקוס סבלו מתגובה אלרגית של 83% לתאנים טריות, וארבעים אחוזים סבלו מאלרגיה לתנאים מיובשות.
מהם התסמינים של אלרגיה לתאנים?
אכילת תאנים עלולה לגרום לתופעות אלרגיות אשר עשויות לכלול עיטוש, עיניים דומעות, שיעול, עקצוץ בפה, כאב גרון, קשיי נשימה, הקאות, נזלת, כאבי גוף, כאבי בטן ותחושה כללית רעה.
אנשים בעלי סובלנות נמוכה לסליצילטים הנמצאים בלטקס מתאנים, עלולים לחוות תסמינים דמויי אסתמה, כאבי ראש, גודש באף, גרד, פריחת עור או כוורות, נפיחות בידיים, ברגליים בפנים ובבטן. במקרים חמורים, עלול אדם אלרגי לפתח אנפילקסיס משולב בירידה חמורה בלחץ הדם, איבוד ההכרה ואף מוות.
התסמינים מתרחשים בדרך כלל זמן קצר לאחר אכילת תאנים והביטויים הגופניים הראשונים הם התנפחות השפתיים ופריחה באזור המגע עם הפרי.
אבחון של אלרגיה לתאנים
כאשר חושד הרופא בקיומה של אלרגיה לתאנים, הוא יעביר תחילה את המטופל אבחון עור או בדיקת דם. בהמשך, יופנה המטופל לאלרגולוג (מומחה לאלרגיה) לשם עריכת סדרת בדיקות אלרגיה שונות, כולל בדיקת אלרגיה לתאנים, לצורך בדיקת התסמינים.
אם האבחון ימצא כי המטופל רגיש לתאנים, קו הטיפול הראשוני יהיה המלצה להימנע. במקרים מסוימים, יופנה המטופל אף לבדיקות נוספות ומומחים לרפואת עור או רפואת הפה על מנת לאבחן אלרגיות קשורות נוספות.
כיצד מטופלת אלרגיה לתאנים?
עם אישור האבחנה כאלרגיה לתאנים, יש להימנע באופן מוחלט מאכילתן. הטיפול המיידי יהיה מתן אנטיהיסטמין למקרים קלים או זריקת אדרנלין למקרים קשים. במקרים של אלרגיה חמורה או כרונית, יצויד המטופל במזרק אדרנלין והרופא ילמד אותו את אופן השימוש בו.
ניתן למצוא היום מזרק אוטומטי אשר מכיל כמות קטנה של אדרנלין, בו ניתן להשתמש כהזרקה לירך. המזרק דומה במנגנון פעולתו ובצורתו למזרק אטרופין שחולק לתושבים טרם מלחמת המפרץ.
