כולנו יודעים שאם מישהו בבית מפהק, כולם מתחילים לפהק אחריו. האם הדבר נכון גם לגבי עיטוש? אלרגיה היא מצב נפוץ מאוד, כל כך נפוץ עד ש- 20% מהישראלים סובלים מאלרגיה כלשהי.
התסמינים הנפוצים ביותר של אלרגיה הם עיטושים חוזרים, עודף נזלת, גירודים ועיניים דומעות. יש אנשים שחווים תסמינים אלו באופן חד פעמי ואילו אנשים אחרים סובלים מהם בתדירות משתנה שיכולה להיות עונתית או קבועה וקשה לאורך כל השנה.
מנגנון האלרגיה
אלרגיה היא כאמור תגובה חריגה של מערכת החיסון של הגוף ובייחוד של תאים בשם תאי מאסט, שמפרישים חומרי דלקת הגורמים לכל תסמיני האלרגיה המוכרים לנו. באופן תקין, תאי מערכת החיסון מתוכנתים כדי להגיב אך ורק לגורמים זרים לגוף שעלולים להזיק לו, אולם באלרגיה מנגנון זה משתבש וקיימת רגישות יתר של מערכת החיסון לחומרים שונים.
האם יש לגנים השפעה על אלרגיה?
הגנים הם אבני הבניין של מי שאנחנו, הם מרכיבים את החומר הגנטי שנמצא בגרעין של כל אחד מתאי גופנו. החומר הגנטי מכיל בתוכו את הקוד של כל התכונות שלנו ובנוסף אליו את הנטייה שלנו לחלות במחלות שונות.
יחד עם זאת, לגנטיקה תפקיד לא מבוטל במנגנון החולי באלרגיה. במחקרים שבוצעו בעבר נבדקה שכיחות הופעת האלרגיה בקרב תאומים זהים. התברר כי כאשר תאום אחד סובל מאלרגיה, אחיו הזהה צפוי לסבול אף הוא מאותה אלרגיה ב- 70% מהמקרים. בקרב תאומים שאינם זהים (שהם למעשה אחים רגילים לכל דבר) הסבירות ששניהם יסבלו מאותו סוג של אלרגיה עומדת על 40%.
חשוב לזכור כי מדובר כאן על נטייה לאלרגיה ולא על כך שתהיה אלרגיה בוודאות. סוג האלרגיה (כלומר, החומר או האלרגן אליו אדם אלרגי) אינו חייב להיות זהה בין הורים וילדים, אולם מחקרים מצאו כי לרוב ילדים להורים אלרגיים נוטים לסבול מאלרגיה שהיא קשה יותר.
הרוב הגדול של מקרי האלרגיה מתחיל בתקופת הילדות המוקדמת. קיימת תיאוריה בשם “תיאוריית ההיגיינה” שגורסת שככל שילד נחשף ליותר זיהומים בשנים המוקדמות של ילדותו, כך פוחת הסיכוי שלו לסבול מאלרגיה בעתיד.