גורמים

כיצד מתבטאת אלרגיה לזרעים?


כיצד מתבטאת אלרגיה לזרעים?החומרים המעוררים תגובות אלרגיות למזונות הם חלבונים במזונות. אם אדם אלרגי לחלבון אחד במזון אחד בלבד, כגון בוטנים או אחד מסוגי הזרעים האחרים, הוא עשוי לפתח תגובה אלרגית לאחר אכילת המזון המסוים. באלרגיה לזרעים, אנשים עשויים לפתח תגובות אלרגיות ליותר מחלבון אחד ולמספר סוגי זרעים.


זרעים, קטניות, אגוזים – מהם ההבדלים?

משמעות המונח ‘זרעים’ וקטניות עשויה לבלבל, במיוחד אנשים הסובלים מאלרגיות, או הורים לילדים עם אלרגיות, המנסים להחליט מאלו מאכלים עליהם להימנע. לדוגמא, המונח “קטניות” משמש לעיתים קרובות לתיאור בוטנים כמו גם צמחים אחרים כגון אפונה, חומוס וסויה, השייכים לקבוצת צמחים הכוללים אף שעועית.

גם מהמונח “אגוזים” מוגבל באופן משמעותי, שכן המזונות הנצרכים מצמחים אלו מגיעים ממגוון נרחב של משפחות בוטניות שונות כגון שקדים, קשיו, אגוזי מקדמיה או אגוזי ברזיל.

כשחושבים על זרעים, נוטים לחשוב על זרעים קטנים כגון זרעי שומשום, זרעי חמניות, זרעי פרג או זרעי דלעת. למעשה, קוקוס, כולל הקליפה והבשר הלבן הפנימי הנאכל, נחשב אף הוא לזרע, אם כי גדול מאוד. מזונות רבים הנחשבים ל”אגוזים”, הם למעשה חלק של זרע או מקור המזון שלו, לעיתים קרובות עם הסרת הפירות או הציפוי החיצוני.

לכן, עם ריבוי השימוש במונחים “אגוזים” או “זרעים” לתיאור מספר מאכלים, קטגוריות אלו טובות לעיתים נדירות לחיזוי אלרגיה למזונות בעלי מראה או טעם זהה. עם מספר יוצאים מהכלל, למשל, רוב האנשים האלרגיים לקשיו, אלרגיים גם לפיסטוק, לא ניתן לחזות באופן מהימן את הסבירות לאלרגיה לזרעים או מזונות דמויי אגוזים, ללא בדיקות אלרגיה למזונות מסוימים.

תסמינים לאלרגיה לזרעים

תסמינים חמורים של תגובות אלרגיות נקראים אנפילקסיס ומשפיעים על הנשימה או הלב ועשויים לכלול כל אחד מהתסמינים הכוללים קשיי נשימה, נפיחות לשון, נפיחות או מועקה בגרון, קשיי דיבור, צפצופי נשימה או שיעול מתמשך, סחרחורת או התעלפות מתמשכת, וחיוורון בקרב ילדים צעירים.

מקרי מוות מאלרגיה לזרעים הם נדירים, אך תסמינים קלים, בינוניים ואף חמורים הם נפוצים. הזרעים הנפוצים ביותר לגרימת אנפילקסיס וסכנת חיים הם בוטנים ואגוזים.

חשוב לקבל אבחון אמין של אלרגיה לזרעים

הרופא ישאל בדרך כלל סדרת שאלות המסייעות להפחית את רשימת הגורמים האפשריים לאלרגיה לזרעים, כגון המזונות או התרופות הנצרכות בהווה, או חשיפה לחרקים עוקצניים. דרך זו מסייעת אף לשלילת מצבים העלולים לעיתים להתבלבל עם אלרגיה למזון.

בדיקת עור או בדיקות דם לאלרגיה מסייעות לאשר או לשלול גורמים פוטנציאליים. למרות שתוצאות בדיקות אלרגיות הן מדריך מועיל בקביעת נוכחות האלרגיה, הן אינן מדריך אמין לקביעת אפשרות תגובה קלה או חמורה.

שיטות בדיקות שאינן שגרתיות לאלרגיה לזרעים כוללות בדיקות מזון ציטוטוקסיות, בדיקות וגה, קינסיולוגיה, שיטות חיסול מזונות, אירידולוגיה, בדיקות דופק, בדיקות עור תוך עוריות, רפלקסולוגיה, בדיקות ALCAT, ניתוח שיער לבדיקת נוגדני IgG למזונות.

בוטנים הם קטניות, לא אגוזים

חלבוני בוטנים, כגון אפונה, עדשים, חומוס ושעועית, שונים ביותר מחלבוני אגוזים כגון שקדים, אגוזי ברזיל, קשיו, אגוזי לוז, אגוזי מקדמיה, אגוזי פקאן, פיסטוק או אגוזי מלך. לכן אדם שאלרגי לבוטנים, לא יהיה אלרגי באופן אוטומטי לאגוזים.

תגובות אלרגיות לבוטנים, אגוזי עץ או זרעים, עלולות להיות חמורות לעיתים. תסמיני האלרגיה כוללים כוורות, נפיחות סביב הפה והקאות, בדרך כלל בתוך חצי שעה מאכילת המזון. תסמינים אחרים כוללים כאבי בטן או שלשול.

לסובלים מאלרגיה לשומשום וזרעים נלווים

מדענים מאמינים ששכיחות שהשכיחות המוגברת של שומשום בתזונה אחראית לאלרגיה נפוצה זו, עם מזונות כגון בייגלה, טחינה, חומוס וחלבה. שומשום מוסף גם לפריכיות אורז, חטיפי גרנולה, המבורגרים צמחוניים, רטבים, סויה, מרקים, מרגרינה ומזונות רבים אחרים. מאפיות ומסעדות אסיאתיות ומזרחיות נחשבות כבעלות סיכון גבוה לאנשים הסובלים מאלרגיה לשומשום.

השומשום נמצא גם במוצרי קוסמטיקה רבים כגון סבונים, מוצרי טיפוח שיער, חלק מהתרופות ומסנני קרינה, כך שקשה להימנע ממנו. אנשים אלרגיים לשומשום עשויים להגיב גם לפרג, קיווי, אגוזי לוז ושיפון, שכן החלבונים במזונות אלו נחשבים כזהים.

בעוד שהאנשים רבים שאלרגיים לבוטנים, עשויים לקבל תשובה חיובית לבדיקת עור לשומשום, הם עשויים עדיין להיות מסוגלים לאכול בבטחה את הזרעים, לכן חשוב לדון עם מומחה אלרגיה במאפיינים המדויקים של האלרגיה.

בנוסף, אנשים שאינם אלרגיים לסוג אחד של זרעים, עשויים להיות אלרגיים לסוגים אחרים, או לפתח תגובה כתוצאה מאכילת מזונות צולבים, כך שהטיפול צריך להיות שיתוף פעולה הדוק עם הרופא על מנת לקבל אבחנה מדויקת.

חשיפה לזרעי דלעת

זרעים אלו גדלו בפופולאריות שלהם ונמצאים בסלטים ותוספות על מנות עיקריות. רגישות לזרעים אחרים עשויה להעלות אף את הסיכון לאלרגיות לזרעי דלעת. אלרגיה זו משפיעה בעיקר על העור, ומתבטאת בפריחה בעור כגון אקזמה לאחר צריכת הזרעים או מגע עימם. אקזמה גורמת לעור אדום והתפתחות קשקשים על העור, גרוד, והתנפחות הצוואר והפה, התעטשות וגודש באף, קשיי נשימה כגו צפצופים, קוצר נשימה ושיעול.

כשאדם אובחן עם אלרגיה לזרעי דלעת, השיטה הטובה ביותר למניעת התסמינים היא הימנעות מוחלטת מהזרעים. במקרה חירום, טיפול בחדר מיון כולל זריקת אפינפרין או אדרנלין לטיפול בתגובה, ובמקרים רבים אנשים נאלצים לשאת עימם ערכות חירום.