תסמין לאלרגיה – כוויה

כוויה כתסמין אלרגי הינה נדירה באופן יחסי. היא בדרך כלל תתרחש לאחר חשיפות רבות לגורם האלרגני, כתוצאה מאלרגיה אשר נגרמת ממגע.

אלרגיות אשר גורמות לכוויות עלולות להיות אלרגיות למזון, אנטיביוטיקה, אור השמש ועוד. מכיוון שבדרך כלל ידוע הגורם האלרגני, דרך הטיפול הפשוטה ביותר, היא המניעה. ככל שהאדם יימנע מחשיפה למגע עם האלרגן, כך תסמיניו יהיו פחות קיצוניים, והוא יוכל להימנע אף מהכוויות האופייניות.

ישנם מקרים, אשר הכוויה האלרגית לא נוצרת כתוצאה מאלרגיה למגע, אלא היא מהווה תסמין כללי וחריף כתוצאה מחשיפה משולבת למספר אלרגנים. בדרך כלל, האנשים אשר יסבלו מתופעה זו יימצאו אלרגיים למספר גדול של אלרגנים, כמו למשל אלרגיה לחלב, אנטיביוטיקה ועוד. במקרה זה, הטיפול שיינתן יהיה חריף וקיצוני יותר, ויידרש לטפל בשורש הבעיה, אשר דומה במהותה למחלות אוטואימוניות אחרות.

גורמים אפשריים

פעמים רבות, כאשר מופיעות כוויות כתוצאה מאלרגיה, הכוונה היא כי היו חשיפות רבות בעבר לאלרגן, עד כדי יצירת הכוויה. סימפטום זה מופיע רק לאחר שהופיעו תסמינים עוריים קלים יותר, והוא מסמל החמרה של התגובה האלרגית.

פעמים רבות, הכוויה אף תופיע לאחר מספר שעות (24-48) מרגע החשיפה, ורק לאחר שהעור גירד, התנפח, והחליף את צבעו לאדום. עם זאת, חשוב לציין כי הכוויה עלולה להופיע רק לאחר שימוש ממושך וחשיפה ממושכת לאותו אלרגן, או באופן פתאומי לאחר שימוש חד פעמי.

הגורם ליצירת כוויה כתסמין אלרגני הוא תגובה אימונית לאלרגן אשר בא במגע עם העור. האבחון בדרך כלל ייעשה על פי סיפורו הקליני של המטופל. הרופא יבדוק היסטוריה של אלרגיות משפחתיות אשר יוכלו להעלות חשד לתגובה אלרגית. מעבר לכך, יש צורך במגוון טסטים אלרגניים ואחרים על מנת לאשש או לשלול את הכוויה כתסמין אלרגני. לגורמים נוספים לכוויות

סוג הכוויה ומאפייניה

בדרך כלל הכוויה אשר תופיע כתוצאה מאלרגיה תהיה שטחית, ולא תערב רקמות עור רבות. עם זאת, תסמיני הכוויה ישתנו באופן ספציפי מאדם לאדם, כתלות בחומרת האלרגיה המתפתחת. לפעמים, הכוויות עלולות להחמיר עם הזמן, כמו גם תסמיני האלרגיה הנוספים.

בדרך כלל, האזור הנפוץ ביותר בו נראות הכוויות הינן הידיים, כתוצאה ממגע עם חומרי קוסמטיקה, בגדים או מוצרי מזון. הכוויה תיראה כחוסר סדירות של העור, ותהיה דומה במאפייניה לכוויה הנגרמת ממקור נוזל חם.

תסמיני הכוויה יהיו שלפוחיות, בליטות אדומות ומגרדות, האזור יהיה חם, בעל קשקשים ומעובה. יש לעקוב אחר סדירות הכוויה וגודלה, על מנת לבדוק ולוודא כי היא אינה גדלה יתר על המידה, וכי היא מפוקחת ועוברת לאחר מספר ימים. מרגע הופעת הכוויה, יש להפסיק את המגע עם החומר אשר גרם לכך, באופן מידי.

אילו אלרגיות יכולות להיות והטיפול המוצע בהן

קיימות מספר אלרגיות אשר עלולות לגרום לכוויה ופגיעה באיברים פנימיים בעקבות כך. בדרך כלל אלרגיות אלו יתחילו כגירוי עורי, עד כדי הקצנת התסמינים לכדי כוויה עורית. למשל אלרגיה לאנטיביוטיקה עלולה לגרום לפריחה חמורה עד כדי כוויה אזורית. כמו גם אלרגיה למנגו, שקדים או מזון אחר.

בקרב ילדים, תגובה זו אופיינית כאשר ישנה אלרגיה לעקיצות יתושים. תסמין האלרגיה נראה ככוויה, ויכול להופיע באזורים שונים בגוף.

בדרך כלל הכוויה או כל תסמין אלרגני אחר דומה, יחלפו תוך מספר ימים. במקרה של גרד וחוסר נעימות, יש לקבל מרשם רופא לסטרואידים או משחות כדוגמת קלמין, אשר נמשחות על העור. במקרים קיצוניים יותר יינתנו סטרואידים באופן פומי. בכל מקרה יש להיוועץ עם אלרגולוג לפני תחילת הטיפול, בכדי לוודא כי התגובה אינה חריפה וניתנת לטיפול ומניעת חזרה.