אלרגיה לאגוזים הינה חלק מקבוצת אלרגיית המזון. אלרגיה זו יכולה להיות מסוכנת ביותר ועלולה להוביל לשוק אנפילקטי ועד מוות. על האדם האלרגי לאגוזים להימנע כליל מכל המזונות המכילים אגוזים או נגזרות שלו (כמו מרציפן).
האבחון הדפיניטיבי של אלרגיה לאגוזים נעשה באמצעות תבחין עור.
לפעמים לאלרגיה זו יש רגישות צולבת עם אלרגיה לשומשום או עם בוטנים וסוגי אגוזים אחרים, כמו קאשיו ודומיו. אלרגיה זו לא נחשבת לגנטית, אולם ישנו סיכון מסוים לפתח אלרגיה למזון כאשר אחד ההורים סובל מאלרגיה לאגוזים.
מאילו מאכלים יש להיזהר?
תינוקות צעירים עלולים לסבול מהאלרגיה כאשר הם יונקים את חלב אימם אשר אכלה לפני כן אגוזים. כמו כן, אגוזים יכולים להיות גם במאכלים כמו מרציפן או שוקולד נוטלה ובכך עלולים לבלבל ולהיחשב כאלרגיה לשוקולד ולא כאלרגיה לאגוזים. לפני האכילה יש להקפיד לראות בתוויות האזהרה אם החטיף או המזון מכיל או עלול להכיל שאריות אגוזים. כמות קטנה של האלרגן עלולה לגרום לכל אותם תסמינים המאפיינים את האלרגיה.
אלרגיה לאגוזים – תסמינים
תסמיני האלרגיה מתפרצים עם אכילת האגוזים או החשיפה אליהם באמצעות שאיפה או מגע. האלרגיה לא חייבת להתפרץ רק לאחר חשיפה לכמויות גדולות של אלרגן, אלא היא נוטה להתפרץ אף במינונים נמוכים מאד.
טיפול באלרגיה לאגוזים
כיום, אין שום טיפול מוצע אשר יכול לטפל באלרגיה לאגוזים. הטיפולים האפשריים הינם טיפולים אשר מיועדים להקלה על התסמינים בעת התפתחותם, כמו גם במצב החריף האקוטי של האלרגיה.
הטיפול היחידי אשר מוצע לאלרגיים, היא הימנעות מוחלטת מהגורם האלרגני. קריאת התוויות המודבקות על גבי אריזות המוצרים ואכילת מזנות מוכרים ממקומות ידועים, הינם חלק מתהליכי המניעה שיוכלו לשמש את החולים. אלרגיה זו מגבילה את ההתנהגות והאכילה, אולם היא ניתנת לשליטה. בזמן חשיפה, על החולים להיות מוכנים עם מזרק אפיפן. כמו כן, עליהם ליידע את החברים ומערכות החינוך בדבר אלרגיה זו, על מנת שיוכלו להגיש להם עזרה ראשונה ודחופה בעת הצורך. בשלב האקוטי של תסמיני האלרגיה, לאחר חשיפה לאגוזים, הטיפול הרפואי חייב להיות מהיר ומידי. טיפולי חשיפה לאלרגן ברמה מבוקרת למינונים הולכים וגדלים, לא נעשה באלרגיה לאגוזים, כפי שהוא נעשה באלרגיה לבוטנים. חובה חדשה: סימון מרכיבים אלרגנים על מוצרים
