אלרגיה לאינסולין הינה תופעה אשר הלכה ונהייתה נדירה במהלך השנים, 
מרגע הכנסת תכשירי אינסולין העשויים בצורה מעבדתית-סינטטית. בעבר, תכשירי האינסולין הופקו מלבלב של בעלי חיים, כגון חזירים או פרות והכילו חלבונים אשר היו זרים למערכת החיסון האנושית.
מנגד, חוסר הטיפול, אף הזיק לחולים אלה בצורה משמעותית יותר, במשך שנים רבות, בהסבת נזקים חמורים לכלי הדם והופעת סיבוכים כמו עיוורון, בעיות כליות ועוד.
עצם דמיון זה בין החומרים יכול להפחית את התגובה האלרגית לאינסולין. עם זאת, קיימים עוד מצבים נדירים בהם מתגלית אלרגיה זו, אשר בבסיסה היא אוטואימונית, כאשר הגורמים העיקריים לכך הם חלבונים ואבץ הנמצאים בתרכיב.
תסמינים
לפעמים, ירגיש החולה בתחילת הטיפול בתכשיר האינסולין בהתנפחות הרגליים, הידיים או הפנים (Insulin Edema). תופעה זו נחשבת אף היא לאלרגיה קלה, ולכן סביר להניח כי היא תחלוף תוך מספר שבועות.
טיפול באלרגיה לאינסולין
בדרך כלל, כאמור, התגובה האלרגית לאינסולין הינה קלה וממוקמת באזור ההזרקה בלבד, ולכן עשויה לחלוף מאליה, ללא המשך טיפול. במקרים קיצוניים יותר, תיתכן אלרגיה חמורה ומסוכנת יותר, אשר תערב מערכות רבות יותר בגוף. לשם מניעה, פעמים רבות, נעשה תבחין עור, על מנת להתאים את תכשיר האינסולין לחולה הספציפי ולתגובות מערכת החיסון שלו.
הטיפול באלרגיה זו יכולה להסתייע במתן סטרואידים ואנטי היסטמינים, או בשרשרת של פעולות אנטי-ריגושיות (Desensitization) ל”הרגלת” הגוף לתכשיר הניתן. כיום, קיימים בשוק סוגי תכשירים רבים כתחליפי אינסולין, כך שבמקרה של תגובה אלרגית מסוג זה, ניתן לנסות לשנות את התכשיר, כך שהרכבו יהיה שונה במקצת, על מנת לא לעורר את התגובה החיסונית האופיינית.
ישנם האומרים כי האלרגיה מתרחשת לאחד מחומרי השימור הנלווים לאינסולין, לכן, בכל מקרה של פריחה או חשד לאלרגיה, יש לפנות במהרה לרופא המטפל, על מנת שהוא יוכל להתרשם מכך בזמן ההתרחשות, ולטפל בהתאם. ראו גם:אלרגיה לאספרטיים
