גורמים

אלרגיה לאנטיביוטיקה


אנטיביוטיקה מהווה את הטיפול העיקרי כנגד זיהומי חיידקים שונים. אלרגיה לאנטיביוטיקה או סוגי תרופות מסוימות, מקשה על הטיפול ברפואה המערבית ובמלחמה כנגד הזיהומים.


אנטיביוטיקה ניתנת במקרים של דלקות אוזניים, דלקות גרון, סינוסים, שלפוחית השתן, דלקות ריאות וכל זיהום אחר אשר מערב חיידקי גרם.

למרות יעילותה הגדולה של האנטיביוטיקה, לפעמים נעשה בה שימוש שלא לצורך גם במחלות ויראליות. שימוש יתר זה עלול להוביל לתנגודת החיידקים לאנטיביוטיקה והתפתחות זנים עמידים.

אלרגיה הידועה ביותר כאלרגיה לתרופות היא האלרגיה לאנטיביוטיקה, כמו אלרגיה פניצילין וצפלוספורינים. אולם ישנם אנשים אשר רגישים לתרופות אנטיביוטיות ספציפיות או רחבות טווח, למשל רפאפן.

האלרגיה מחמירה כאשר כמות האנטיביוטיקה גדולה מאד, במיוחד כאשר היא ניתנת ישירות לווריד. עם זאת, אלרגיה לתרופות היא נדירה יחסית. אבחון אלרגיה זו ייעשה באמצעות תבחין עור או תגר במרפאת אלרגיה אצל אלרגולוג, ובמקרה הצורך בבדיקות דם אשר בודקות את נוכחות הנוגדנים.

מאפייני האנטיביוטיקה

בדרך כלל אדם יהיה אלרגי לסוג מסוים של מנגנון כימי הקיים בתרופה זו או אחרת. נדיר יותר שאדם יהיה אלרגי לכל משפחת האנטיביוטיקה, מכיוון שזוהי משפחה גדולה מאד הכוללת בתוכה זני תרופות רבים אשר פוגעות בחיידקים שונים. תרופות ממשפחת הפנצילינים יהיו יותר אלרגניים ממשפחות אחרות של תרופות.

התגובה החיסונית המסוכנת ביותר, זו המאיימת חיים, היא תגובה חיסונית אשר מפתחת נוגדנים מסוג IgE. החומרים אשר ייגרמו לתסמיני האלרגיה יהיו תוצרי ההיסטמין אשר יגרמו לגרד ולפריחה.

תגובות חיסוניות מאוחרות יותר יהיו מסוג IgG או IgM. במקרים של חשיפה חוזרת ונשנית לאותה תרופה, התסמינים לא ייעלמו ואף במקרים רבים, יחריפו. קיימים מקרים בהם האלרגיה יכולה לעבור עם הזמן, אולם מפאת אמצעי הזהירות אשר נוקטים בה, אין דרך לדעת זאת.

תסמיני האלרגיה

במצבי אלרגיה, התסמינים אשר יתפתחו יהיו בעיקר עוריים וילוו בהופעת פריחה מקומית או מפושטת יותר. הפריחה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות עד כדי כוויה ופגיעה באיברים פנימיים. כחלק מהתסמינים יכולים להופיע ירידת לחץ דם ודופק מהיר. במקרים קיצוניים אלרגיה זו עלולה להוביל למצוקת נשימה וצפצופים.

בדרך כלל, התסמינים יופיעו בתוך כמה ימים או אפילו במהלך לקיחת התרופה. עם הופעת התסמינים הראשונים, כדאי להפסיק את האנטיביוטיקה ולא להיחשף אליה יותר. וזאת מכיוון שתסמינים אלה נוטים להחריף עם החשיפה הנוספת ועלולים להוות סכנת חיים.

כחלק מתסמיני האלרגיה יכולים להופיע גם שלפוחיות עוריות, גרד רב, התנפחות ואלרגיה בפנים ופצעים בפה. יש לקחת בחשבון שלאנטיביוטיות רבות יש תופעות לוואי רבות, אשר יכולות להיחשב, לפעמים, בטעות כתופעות אלרגיות.

כמו כן, הטיפול האנטיביוטי במחלות ויראליות, גם הוא יכול לערפל את האבחנה המדויקת לגבי מהות האלרגיה וקיומה הוודאי, כמו גם אפשרויות למינון יתר של התרופה. כאשר התרופה נלקחת על פי ההתוויות הרשומות ועדיין נרשמים אותם תסמינים, אזי יש להתחיל לאבחן ולחשוד באלרגיה לסוג זה של תרופה.

הטיפול באלרגיה לאנטיביוטיקה

הטיפול באלרגיה הטוב ביותר הוא מניעה מכל תרופה אשר גרמה לתגובה אלרגית כלשהי ולו הקטנה ביותר. לאחר חשיפה, טיפול באנטי היסטמינים או סטרואידים (כדוגמת קורטיזון) יכול להפחית את התסמינים ולהקל על ההרגשה.

הטיפול הרפואי לאחר חשיפה או אפילו בחשד לכך, חייב להיות מהיר ומידי ולהיעשות בבית החולים הקרוב. בדרך כלל, לרוב הזיהומים, אפשר יהיה למצוא תרופות אלטרנטיביות אשר יפעלו בהרכב כימי שונה מאשר התרופה האלרגנית.

במקרים נדירים, אפשר לחסן כנגד התגובה האלרגית, ולהשרות בגוף מצב של דה-סנטיזציה, כלומר סבילות הולכת ועולה למינוני התרופה. טיפול זה ייעשה רק כאשר אין חלופה אחרת לטיפולים, כמו במקרה של תרופות כימותרפיות, או אספירין, עקב הסיבוכים הכרוכים בו והדרישה לניטור עקבי וצמוד.


Privacy Preference Center

Close your account?

Your account will be closed and all data will be permanently deleted and cannot be recovered. Are you sure?