אנשים רבים חיים או נופשים ליד חוף הים, בארץ או מחוצה לה, במהלך חודשי הקיץ הארוכים. מזג האוויר הקיצי, החול החם והמים הקרירים הופכים את החופשה או את הבילוי בחוף בים למהנה, אטרקטיבי ופופולארי.
פעמים רבות, אלרגיה זו קשה לאבחון, וישנם רופאים לא מעטים שאף לא מאמינים בקיומה של אלרגיה זו. עם זאת, ישנם מספר תיאורים בספרות אשר נרשמו ודיווחו על אלרגיה לחול ים, אשר מונעת מהחולים להיחשף לאלרגן זה.
אלרגיה לחול ים, הינה דומה לאלרגיות אחרות שנגרמות מתגובת יתר של הגוף לחומרים אחרים. הגוף מפתח נוגדנים מסוג מיוחד (IgE), כנגד מולקולות האנטיגן הנמצאות בחול. נוגדנים אלה מיוצרים במהלך החשיפה הראשונה לחומר המגרה- החול, והם נמצאים בתאי הדם הנקראים תאי מאסט (mast cells).כאשר הגוף בא במגע עם מרכיבי החול, האנטיגנים בחול נקשרים לנוגדני IgE אשר נמצאים בתוך תאי המאסט. עובדה זו גורמת לשפעול התאים, עד כדי שחרור מתווכים (ציטוקינים) הגורמים לדלקת וכך לשאר התגובות האלרגניות, כמו גירוד, התנפחות מקומית, גבשושיות אדומות על פני העור ועוד.
תסמינים וסיכונים
הדלקת הנוצרת גורמת לכאב, גירוד, אדמומיות וכוויות במקום המגע של הגוף עם החול. ישנם אנשים הסובלים מחבורות מגרדות לאורך הרגלים וכפות הרגלים, לאחר ששהו בחופי הים, גם אם הם לא באו במגע עם החול.פעמים רבות, כאשר האלרגיה הינה חמורה או חוזרת על עצמה, גם מגע מרפרף או הידבקות גרגירי חול למקום מסוים עלולים לגרום לאותם תסמינים.
ישנם רופאים אשר טוענים כי לא קיימת אלרגיה לחול, אלא החול מהווה רק גורם מגרה לעור אשר הינו בעייתי מלכתחילה. טענה זו נסמכת על העובדה כי תסמיני האלרגיה יופיעו, על פי רוב, על גבי העור בלבד, ולא יכללו מערכות אחרות כמו נשימה.הסיכונים הקיימים מאלרגיה לחול הינם מזעריים ונמוכים מאד. הסיכון היחיד הקיים הינו מחשיפה חוזרת ונשנית של הגוף לאותם נוגדנים. כאשר התגובה האלרגית חוזרת על עצמה, היא עלולה להחריף, ובמקרים קיצוניים אף להגיע לידי מצב מאיים חיים.
בדרך כלל, על מנת לוודא כי האלרגיה הקיימת נגרמה מחול ים, ייעשה למטופל תבחין אלרגיות, בו הוא יתנסה במגוון אלרגנים אשר יודבקו על זרועו. באופן כזה, יוכל הרופא המטפל לבדוק את חומרת התגובה לכל אחד מהחומרים ולנסות לפלח את גורם האלרגיה הספציפי.טיפול באלרגיה לחול ים
הטיפול באלרגיה לחול ים, דומה מאד לטיפול באלרגיות מסוגים אחרים.
לרוב, ייעשה שימוש מידי באנטי היסטמינים אשר יסייעו לפקח ולשלוט בתגובה האלרגנית. כמו כן, נעשה שימוש בתרופות אשר מנסות לכוון לייצוב תאי מאסט, ולמנוע את שחרור המתווכים הדלקתיים, כמו nedocromil sodium. בכל מקרה של אלרגיה, יש להיוועץ באופן מידי ברופא המטפל או לאימנולוג או לאלרגולוג, על מנת שייתן למטופל את המרשם הספציפי, ויוכל לעקוב אחר התפתחות התגובה, לפני שהיא הופכת לחסרת שליטה ומאיימת חיים.איך אפשר להימנע?
הדרך הטובה ביותר למנוע תגובה אלרגית היא למנוע את החשיפה לאלרגן, במידת האפשר. במקרה זה, מומלץ לאנשים אשר יודעים על קיומה של האלרגיה לחול, להימנע מחשיפה ישירה של הגוף לחול, ואף להימנע מביקור בחופי ים. שיטה אחרת, אשר דוגלת ב”הרגלת” הגוף לגורם האלרגני, נקראת desensitization. על פי עקרונות שיטה זו, המטופל נחשף לאלרגן במינון הולך ועולה, ובאופן הדרגתי ומבוקר. באופן כזה, נראה כי הגוף מתרגל לנוכחות האנטיגנים, ולא משפעל יותר את התאים בתגובה לחשיפה. ראו גם:אלרגיה לקרם הגנה
