אלרגיה ללטקס הינה אלרגיה למרכיבי הגומי הטבעי. הלטקס הינו מרכיב צמחי אשר נעשה בו שימוש רב בתעשיית הגומי.
מעבר לייצור כפפות, הלטקס משמש גם לייצור צינורות רפואיים (קטטר או קונדומים למשל), צעצועים, ידיות, מוצצים, בלונים ורצועות שונות. אופיו של הלטקס כחומר גמיש, אלסטי ועמיד לשחיקה הופך אותו למתאים למוצרים רבים.
אלרגיה זו עלולה לגרום לשוק אנפילקטי ומוות, במקרים נדירים. שיעור האלרגיים ללטקס מבין הצוות הרפואי, כפי שנמצא במחקרים בישראל, הינו קרוב ל 15%.
קבוצות הסיכון
במקרה של התפתחות אלרגיה זו בין חברי הצוות הרפואי, היא נקראת אלרגיה תעסוקתית והיא תטופל בהתאם. כמו כן, יכולים להיפגע מאלרגיה זו חולים אשר זקוקים לטיפול רפואי, כמו הכנסת קטטר או עירויים שונים.
אלרגיה ללטקס – תסמינים
לרוב, תסמיני האלרגיה ללטקס יהיו עוריים ויכללו גירוד וגירוי חמור עד אקזמה באזור הידיים. עם זאת נזלת כרונית, התעטשויות, תגובת הריריות ותסמיני אסטמה קיימים אף הם, כאשר מרכיבי הלטקס נמצאים באוויר ונשאפים למערכת הנשימה. בהכנסת הידיים לכפפות, עפים לחלל האוויר חלקיקים קטנים, אשר מעיקים על האלרגיים.
טיפול באלרגיה ללטקס
הטיפול הטוב ביותר לאלרגיה ללטקס היא מניעת הגורם האלרגני לחלוטין. אין טיפול אשר יכול למנוע אלרגיה זו, והאלרגיים מכלל האוכלוסייה צריכים ללמוד לחיות עם אלרגיה זו. לצוותים הרפואיים ניתנת האפשרות למוצר תחליפי בדמות כפפות ללא לטקס. הן אומנם פחות נוחות ומאפשרות פחות רגש בידיים, אולם הן מהוות פתרון אפשרי.
כמו כן, האדם האלרגי צריך להימצא בחדר מאוורר, עד כמה שניתן, כאשר אחרים באים במגע עם הלטקס, בכדי לנסות למנוע את החשיפה אשר בשאיפה. במקרה של חשיפה, יש להשתמש במזרק אדרנלין ובטיפול רפואי דחוף ומידי. ישנם מקרים בהם לא יוותר לאדם האלרגי ברירה, והוא יצטרך להחליף את מקום עבודתו. במקרים של חולים אשר רגישים ואלרגיים ללטקס, הם חייבים לדווח על כך לצוות הרפואי לפני כל טיפול רפואי ולדאוג שישתמשו במוצרים תחליפיים. כמו כן, כדאי שיישאו עימם דיסקית מזהה למקרה של טיפול רפואי דחוף. לפעמים ההמלצה לחולים אלה תהיה להצטייד עימם בכפפות ללא לטקס, למקרה שלצוות הרפואי ייחסר.