גורמים

אלרגיה לשומשום


אלרגיה לשומשום כלולה בקבוצת האלרגיות למזון. שומשום הינו סוג מזון אשר שכיחות האלרגיים אליו בישראל גבוה יחסית בהשוואה לסוגי מזון אחרים.


תסמיני האלרגיה לשומשום, למרות גודלו, יכולים להיות חמורים ואף להסתיים בשוק אנפילקטי ומוות.

שומשום נמצא על מזונות ומאכלים רבים כמו חלבה וטחינה. כל מאכל אשר מכיל את המילה זרעים, עלול להכיל זרעי שומשום ולגרום לאלרגיה אצל הרגישים לכך. מאכלים נוספים המכילים שומשום יכולים להיות ממרח חומוס, רטבים שונים, מאפים, ואף חומרי קוסמטיקה רבים.

חומרת תסמיני האלרגיה תהיה תלויה בכמות השומשום ובזמן החשיפה. שומשום פעמים רבות גורם לאלרגיה אצל תינוקות, לפיכך ככל שתינוקות קטנים ייחשפו למרכיבי השומשום, כך הסיכוי לאלרגיה או רגישות למרכיב זה, תגדל. בישראל, תינוקות רכים רבים נחשפים למרכיבי השומשום, לפעמים טרם הבשלת מערכת העיכול די צורכה.

הגורמים לאלרגיה לשומשום, היא חשיפת התינוקות לחלבה או טחינה במטרה להגביר את כמויות הברזל בגופם. חשיפה זו מעודדת התפתחות נוגדנים מסוג IgE. ההמלצה האחרונה היא לחשוף את התינוקות לשומשום ומרכיביו רק לאחר גיל שנה. את האבחון המדויק מבצעים, לרוב, במרפאת אלרגיה, בה מבוצעים תבחיני עור ונמדדים התסמינים תחת עין רפואית מבקרת.

אלרגיה לשומשום – תסמינים

התסמינים הראשונים של אלרגיה לשומשום יופיעו במערכת העיכול ויכללו הקאות, שלשולים וכאבי בטן חריפים. תסמינים אלה, בדרך כלל יבואו לידי ביטוי באופן מיידי מרגע החשיפה לאלרגן, ויקלו על הסקת הקשר בין האלרגן לתגובה.

אולם תסמינים נוספים יכולים להופיע כגרד וגירוי עורי, פריחה, נפיחות בשפתיים או באזור החשיפה, קשיי נשימה עד ירידה מהירה של לחץ דם, אובדן הכרה, שוק אנפילקטי ומוות. שכיחות מקרי המוות הינם נדירים, אולם יש להימנע מהסיכון לכך. התסמינים כולם יכולים להופיע עקב חשיפה לכמות שומשום קטנה.

כאשר האלרגיה היא מסוג של תגובה מאוחרת, לפעמים אפשר למצוא בגסטרוסקופיה, דלקת בוושט ובקיבה. ברוב המקרים, האלרגיה תחלוף עד גיל 6 ואף פחות מכך. על מנת לאשר את היעלמותה של האלרגיה, יש לחזור על תבחין העור שנעשה ולבדוק אם התסמינים עדיין מופיעים כאשר ישנה חשיפה לאלרגן הספציפי.

ממחקרים שנעשו, נמצא קשר בין קיום אלרגיה לאגוזים, בוטנים ושקדים לאלרגיה לשומשום. לא נמצאו מחקרים אשר יוכיחו את הקשר בכיוון הנגדי. אולם, אלרגיה אשר נחשפת לסוג אחד של מזון מעלה את הסיכון לאלרגיה למזון מסוגים נוספים.

טיפול באלרגיה

הטיפול באלרגיה לשומשום, כמו באלרגיות מזון אחרות, היא מניעה מוחלטת של הגורם האלרגן. על האלרגיים להיוועץ בעצת תזונאי, על מנת למצוא תחליפים ראויים ומשלימים מבחינה תזונתית. תחליף משלים כזה יכול להיות שימוש מוגבר בשמן זית.

על האלרגיים להיזהר כאשר הם אוכלים במסעדות או במקומות זרים אשר מרכיבי המזון לא ידועים. כמו כן, עליהם להקפיד ולקרוא את תווית האזהרה אשר מודבקת על שקיות המזון המוכן. במקרה של ילדים, על ההורים לנקוט בכל אמצעי הזהירות, על מנת שהילדים לא ייחשפו לאלרגן נפוץ זה.

יהיו חולים אשר יפנו לרפואה המשלימה לחיפוש אחר טיפול, בדמות פתרונות הרפואה הסינית או היפנית. עם זאת, כל חולה אלרגיה, חייב להחזיק עימו ציוד למקרה חירום בעת חשיפה. בדרך כלל, טיפול זה יכלול מזרק אפיפן שהוא מזרק אדרנלין אשר יכול להציל בעת הצורך.

במקרה חשיפה, הטיפול הרפואי חייב להיות מהיר ומידי. מכיוון ששומשום נמצא במרכיבי מזון רבים, במקרה של ילדים קטנים הנמצאים במסגרות חינוכיות כמו גן או בית ספר, חובה על ההורים ליידע את כל הנוגעים בדבר על האלרגיה לשומשום ולשקול אי הבאת מזונות מסוימים למסגרת זו.


התקשרו ליצירת קשר