הופעת פריחה על העור לאחר אכילת שרימפס, מעידה בדרך כלל על סוג של אלרגיה למזון. אלרגיה לשרימפס היא אחת מהאלרגיות למזון הנפוצות ביותר.
הפריחה על העור מהווה את אחד הסימנים הראשונים של תגובה אלרגית שאין להתעלם ממנה. אם אדם חושד כי הוא סובל מאלרגיה לשרימפס או למזונות אחרים, עליו לפנות להתייעצות רפואית, שכן קיימות בדיקות זמינות לאשר את החשד.
הגורמים לאלרגיה לשרימפס
עם החשיפה הבאה לחלבון השרימפס, באכילה או במגע, משחררת המערכת החיסונית היסטמין, על מנת להגן על הגוף מפני אלרגנים “מזיקים” אלו. כימיקלים או נוגדנים אלו הם הגורם העיקרי להופעת תסמיני האלרגיה או התרחשות תגובה אלרגית.
מהם התסמינים?
תגובה חזקה יותר מתבטאת בתסמינים הכוללים כוורות עור, גודש באף ונפיחות הפנים, השפתיים, הפה והלשון. בקרב אנשים בעלי תגובה אלרגית חריפה, יופיעו תסמינים דוגמת צפצופי נשימה, כאבי בטן, התכווצויות ותחושת חנק, המקשה על הנשימה או הבליעה. זהו מצב רציני אשר דורש טיפול רפואי מיידי.
תגובה חמורה
שרימפס ואלרגיות אחרות למזון הם הגורם העיקרי לאנפילקסיס, תגובה אלרגית חמורה, העלולה להתבטא בסכנת חיים. זוהי תגובת הגוף לאלרגן, הגורמת לשחרור נרחב של היסטמין מכל רקמות הגוף.
בדיקות מומלצות
אם אדם חושד כי יש לו אלרגיה לשרימפס, עליו להתייעץ עם הרופא לקבלת אישור. הרופא יגיע לאבחנה לאחר בדיקה גופנית אשר נועדה לשלול מצבים רפואיים אחרים, ולאחר מכן ימליץ על שתי בדיקות אלרגיה למאכלי ים:
בדיקת עור – העור נדקר בעדינות וכמויות קטנות של תמצית פירות ים מוחדרות לנקודת העור החשופה. אם קיימת אלרגיה, תתפתח פריחה או שיופיעו כוורות באזור הבדיקה. בדיקת דם – בדיקה זו ידועה אף כמבחן מסך אלרגיה. הבדיקה מודדת את תגובת הגוף לחלבונים המצויים בפירות ים. אם רמת הנוגדנים בדם עולה לאחר החשיפה למאכלי ים, הנבדק עשוי להיות מאובחן עם אלרגיה לפירות ים.
