אלרגן הוא חומר שמסוגל לעורר תגובה אלרגית על ידי הפעלת מערכת החיסון. בדרך כלל האלרגן חודר לגוף דרך המזון או דרך מערכת הנשימה, אך לא אחת הוא מועבר באמצעים אחרים כמו למשל בהזרקה ובמקרים מסוימים החשיפה לאלרגן מתבצעת דרך העור.
באופן עקרוני כמעט כל חומר עלול לעורר תגובה אלרגית כשישנם אלרגנים שמעוררים תגובה רק בקרב אנשים מסוימים וישנם אלרגנים שמעוררים תגובה אלרגית בכל אדם באשר הוא לאחר כמה חשיפות כמו למשל צמחים מסוימים דוגמת הקיסוס הרעיל.
אלרגנים נפוצים במיוחד הם פניצילין, העוקץ של הדבורה, לטקס, קרדית האבק, פרוות בעלי חיים ואבקני פרחים וכן מגוון רחב של רכיבי מזון כמו למשל חלב פרה, פירות ים, בוטנים, אגוזים ועוד.
מה הם התסמינים להופעת אלרגן?
אדם הרגיש לאלרגן מסוים עלול לפתח לאחר החשיפה לאלרגן הספציפי אליו הוא רגיש מגוון רחב ביותר של תסמינים כשבמקרים מסוימים התגובה האלרגית עלולה להיות קטלנית ולהסתיים במוות. בין היתר מדובר על התסמינים האפשריים הבאים:
- פריחה עורית כמו למשל סרפדת או אקזמה.
- דלקת עור אטופית.
- הקאות, שלשולים, בחילות וכאבי בטן.
- דלקת עיניים.
- עיטושים ונזלת.
- אובדן הכרה.
- כיווץ של שרירי הנשימה.
- התפתחות של בצקת באזורים שונים בגוף לרבות באזור קנה הנשימה והלוע שעלולים להוביל לקשיי נשימה חמורים.
- ירידת לחץ דם.
- הרחבת כלי דם.
כיצד מאבחנים אלרגן?
כאשר אדם סובל מאלרגיה ישנה חשיבות עליונה לנסות להתחקות אחר המקור לאלרגיה או במילים אחרות, לאבחן את סוג האלרגן אליו הוא רגיש. מטרת האבחון היא להגיש טיפול מונע כמו למשל חיסון או הימנעות מהחשיפה לאלרגן.
סך הכול נהוג לחלק את בדיקות האבחון השונות לשלוש קבוצות מרכזיות להלן:
- בדיקות שאיפה – בדיקות המתאימות עבור אלרגנים דוגמת עובש, אבק או אבקני פרחים.
- בדיקות דם – בדיקות שבהן בוחנים נוכחות של נוגדנים שגורמים אלרגיה מסוג IgE ואת יכולת ההיקשרות שלהם לחומרים שונים.
- בדיקות עוריות – חשיפת הנבדק לאלרגנים שונים דרך העור אם באמצעות מדבקות, אם באמצעות הזרקת החומר לעור ואם באמצעות טפטוף של תמציות נוזליות המכילות את האלרגן ושריטה של העור לצורך החדרת האלרגן לעור. לאחר החדרת האלרגנים בדרכים השונות נבדקת התגובה לחומרים השונים עד למציאת האלרגן אליו רגיש הנבדק.
כיצד פועל האלרגן?
האלרגן פועל במספר דרכים, אך מה שחשוב להבין הוא שהמקור לתגובה האלרגית אמנם באלרגן אך את הנזק לרקמות השונות גורמת מערכת החיסון עצמה. ברוב המוחלט של המקרים לאחר החשיפה הראשונית לאלרגן מתפתחים נוגדנים במערכת החיסון נגד האלרגן וכך בכל חשיפה נוספת הנוגדנים מפעילים תגובה חיסונית שבאה לידי ביטוי בתסמינים הקליניים שהזכרנו לעיל.
כיצד ניתן לטפל בתגובה לאלרגנים?
הטיפול בתגובה האלרגית נחלק לשלושה רבדים: הימנעות מחשיפה לאלרגן, טיפול מונע על ידי חשיפה מתמשכת וטיפול בזמן התקף אלרגי. באופן עקרוני הדרך הטובה ביותר לטפל בתגובה האלרגית היא למנוע אותה וזאת על ידי הימנעות מחשיפה לאלרגן אליו רגיש המטופל.
כמו כן, כיום ניתן לעבור טיפול מונע שבו חושפים את המטופל באופן הדרגתי למינונים שונים של האלרגן כשבכל חשיפה מגדילים את המינון עד לשלב שבו האדם לא מפתח תגובה אלרגית גם לאחר חשיפה למינונים גבוהים.
בנוסף לכך, מטהר אוויר ®Airfree, מסייעים לנטרול של האלרגנים באוויר ביעילות רבה, ומאפשרים לסובלים ממגוון רחב של אלרגיות לנשום אוויר נקי מאלרגנים.
מעבר לכל זה כיום ישנו מגוון רחב של תכשירים שמיועדים למנוע את התגובה האלרגית או להפחית את מידת החומרה של התגובה. בין היתר מדובר על תרופות שמכילות חומרים אנטיהיסטמינים, על תרופות שמכילות סטרואידים שמטרתם לעכב את הדלקת שנגרמת בעקבות האלרגיה, על נוגדי גודש ועוד.
אולי יעניין אותך גם:
אלרגיה כחול לבן: על אלרגיית כנרת כבר שמעתם?
