תסמינים

אלרגיה והמערכת החיסונית – מה הקשר?


אלרגיה והמערכת החיסוניתאלרגיות נובעות מהתגובה המוגזמת של המערכת החיסונית לחומר זר אשר למעשה אינו מאיים באמת. מזונות וחלקיקים הנשאפים, כגון אבקת פרחים וקשקשי חיות מחמד, הם האלרגנים הנפוצים ביותר.


כאשר המערכת החיסונית חשה באלרגן, מגורה הצורך לשחרר חומרים כימיים דוגמת היסטמין, על מנת “להגן” על הגוף מפני החומר אותו היא מחשיבה בטעות לזר, והתגובה האלרגית מתרחשת.

תסמיני תגובה אלרגית יכולים לכלול בעיות נשימה, גירויים בעיניים, פריחה, גודש באף או בחילות והקאות. תרופות היסטמין עשויות להפחית את התסמינים, אך הימנעות מהגורם לאלרגן הוא טיפול המניעה הטוב ביותר לאלרגיות.

הפרעות במערכת החיסון

כאשר המערכת החיסונית אינה מתפקדת כראוי, הגוף חשוף למגוון מחלות, אלרגיות ורגישויות יתר לחומרים מסוימים. דוגמאות להפרעות חיסוניות כוללות סרטן של מערכת החיסון; מחלות אוטואימוניות שונות כגון סוכרת נעורים, דלקת מפרקים שגרונית ואנמיה; מחלות מורכבות כגון דלקת כבד נגיפית; ומחלות כשל חיסוני דוגמת איידס.

אך למעשה, רוב האלרגנים חפים מפשע ואינם מזיקים. מה שבאמת גורם לתגובות אלרגיות הוא המערכת החיסונית. האלרגנים התמימים לבדם אינם יכולים להוות איום רציני, אך כאשר המערכת החיסונית חלשה או לקויה, היא תוקפת אותם בטעות וגורמת בכך לפרוץ התסמינים.

כיצד הופך אדם להיות אלרגי?

די בשאיפת אלרגנים, בליעתם או חדירתם לעור, לגרום לתגובות אלרגיות נפוצות כגון צורות מסוימות של אסתמה, כוורות עור וקשיי נשימה. תגובות אלו נצמדות לנוגדנים המיוצרים באמצעות אימונוגלובינים.

כל נוגדן יכול להיות ספציפי מאוד ולהגיב נגד פריחת צמחים מסוימת או אלרגנים אחרים. כלומר, אדם עשוי להיות אלרגי לסוג אחד של אבקה, אך לא לחומרים אחרים. כאשר אדם רגיש נחשף לאלרגן, הגוף מתחיל לייצר כמות גדולה של נוגדנים מתאימים. החשיפה הבאה לאותו אלרגן, עלולה לגרום לגוף לתגובה אלרגית. תסמיני האלרגיה משתנים בהתאם לסוג וכמות האלרגן ולאופן בו מגיבה אליו המערכת החיסונית.

אלרגיה יכולה להשפיע על כל אחד, ללא קשר לגיל, מין, גזע או מצב סוציואקונומי. באופן כללי, אלרגיות שכיחות יותר בקרב ילדים. יחד עם זאת, המופע הראשון עלול להתרחש בכל גיל או לשוב לאחר שנים רבות של הפוגה. אלרגיות נוטות לעבור במשפחה וגורמים נוספים דוגמת הורמונים, מתח, עשן, בושם או חומרים מגרים סביבתיים, עשוי להיות משמעותיים להתפתחות או החמרת אלרגיות.

יש לזכור כי כמות החשיפה היא שחשובה. אם אדם אלרגי לתותים, למשל, יתכן שיוכל לאכול אחד או שניים מבלי שהדבר יגרום להתפרצות תסמינים כלשהם. אך אם הוא אוכל ארבעה או חמישה, הוא יכול פתאום לפתח התפרצות כוורות עור. קיימת נקודת מפנה, או סף, לאנשים עם אלרגיות. אדם יכול להתמודד עם מעט חשיפה לאלרגן, אך אם החשיפה מסיבית, כמו למשל כשצעיר עם אלרגיה משובץ לתפקיד צבאי שאינו מתאים לו, מערכת החיסון עוברת למצב של התקפה.

שכיחות האלרגיות

למרות שאלרגיות מסוימות אינן עוברות בתורשה, הסיכון לפתח אלרגיה מתחיל בגנים. ילדים עם הורה אחד אלרגי, הם בעלי סיכוי של 33% לפתח אלרגיות; כאשר שני ההורים אלרגיים, סיכוי הילד לקבל את האלרגיה הם 70%.

אלא שנטייה גנטית לבדה אינה מספיקה. לעתים האלרגיה אינה עוברת בירושה ואנשים מסוימים מפתחים אלרגיות לכל דבר. לכן, בעת האבחנה, יש לבדוק את הנסיבות הספציפיות המעוררות את האלרגן, באופן אישי המשתנה מאדם לאדם.

קיים מסתורין רב סביב הגורם המדויק להתפתחות אלרגיות, אך דבר אחד בטוח, והוא כי הן משפיעות על הבריאות. לדוגמה, כאשר הגוף חלש לאחר זיהום ויראלי, והאדם בא במגע עם האלרגן, הוא נמצא בסבירות גבוהה יותר לפתח אלרגיה.

התמודדות עם תסמיני אלרגיה

אם אדם חווה תסמיני אלרגיה, אין להתעלם מהם, שכן, התסמינים לא ייעלמו בכוחות עצמם, והמצב עלול להוביל להופעת תסמינים חמורים יותר כגון דלקות אוזניים, דלקות בסינוסים ואף אסתמה. לכן יש להתייחס ברצינות לתסמיני האלרגיה ולהתייעץ עם הרופא. ההימנעות המוחלטת מהחומר האלרגני, הטיפול הרפואי ושינויים באורח החיים יסייעו להתמודדות עם התסמינים ויגנו מפני סיבוכים חמורים יותר בעתיד.


התקשרו ליצירת קשר