תסמינים

תגובה אלרגית


תגובה אלרגיתתגובות אלרגיות הינן תופעות גופניות מוכרות ונפוצות מאוד. התגובות הן כתוצאה מחשיפה לחומרים המעוררים את התגובה המכונים אלרגנים. התגובה יכולה להתחיל כאשר אלרגן בא במגע עם העור, העיניים, הריאות, מערכת העיכול והאף.


התגובות אינן מעידות על מסוכנות החומר לגוף אלא מהוות תגובת יתר של מערכת החיסון שלא אמורה לקרות באופן תקין.

אלרגנים נפוצים

רשימת החומרים היכולים לגרום לתגובה אלרגית ארוכה מאוד. מבין הרשימה, החומרים הנפוצים הגורמים לתגובות אלרגיות כוללת ביצים, בוטנים, אבק, עקיצת דבורים, אבקני צמחים, פרוות חיות, תרופות וצמחים.

מנגנון התגובה

תגובה אלרגית מטווחת על ידי מערכת החיסון. התגובה מתחילה כאשר נוגדן מסוג IgE מגיב עם חומר, אלרגן, שבאדם בריא הוא לא היה מגיב. כתוצאה מהחשיפה לאלרגן הנוגדן משפעל תאים של מערכת החיסון. כתוצאה מכך משתחררים מהתאים חומרים מעודדי תגובה אלרגית ודלקת למשל היסטמין.

שחרור חומרים אלה והפעלת מערכת החיסון גורמים לכלל התסמינים השונים המבטאים תגובה אלרגית.

תסמינים נפוצים

תגובה אלרגית יכולה להתבטא על ידי תסמינים שונים ובחומרה שונה.

תגובה אלרגית קלה יכולה לכלול עיניים אדומות, מגרדות ודומעות. אלרגיה יכולה גם להתבטא על ידי נזלת רבה. אצל חולים מסוימים אלרגיה מתבטאת בתגובה עורית אדומה ומגרדת.

תגובה קשה יכולה להתבטא על ידי כאבי בטן, קשיי נשימה וקולות נשימה לא תקינים, קשיי בליעה, חרדה, שיעול, התקלפות קשה של העור, שילשול, סחרחורות, בחילות והקאות, דפיקות לב, בצקות בפנים, בעיניים או בלשון ואפילו באובדן הכרה.

התגובה האלרגית הקשה ביותר כוללת שוק אניפלקטי. בחולים אלה, התגובה האלרגית קשה עד כדי כך שהם סובלים מתת לחץ דם ומקריסת מערכות. מצבים אלה הם מסכני חיים ומחייבים טיפול רפואי מיידי.

אבחנה של אלרגיה

אבחנה של מחלה אלרגית לרוב נעשית על ידי רופא אלרגולוג המומחה לאימונולוגיה ולמערכת החיסון. האבחנה נעשית על פי תלונות החולה ובדיקות עזר.

ניתן לאבחן את החומר הגורם לתגובה האלרגית על ידי תבחינים עוריים ועל ידי בדיקות דם. בתבחינים עוריים מוזרקים אלרגנים שונים לעור של הנבדק והרופא בודק לאחר זמן מסוים האם בעקבות חומרים מסוימים קיימת תגובה. על ידי בדיקות דם ניתן לבדוק האם קיימים נוגדנים כנגד אלרגנים מסוימים ועל ידי כך לזהות את החומרים אליהם רגיש החולה.

טיפול ומניעה

הטיפול הטוב ביותר באלרגיה הוא מניעה. כאשר ידוע מה הם האלרגנים שמעוררים תגובה אצל החולה יש להימנע מחשיפה אליהם עד כמה שניתן. מניעה כוללת הימנעות מאוכל המכיל את האלרגנים, מניעה משהייה בחוץ בתקופות בהם יש באוויר אבקנים אליהם החולה אלרגי, הימנעות מאבק וכולי.

הטיפול בתגובות אלרגיות  חריפות משתנה בהתאם לחומרת התגובה. הטיפול הראשוני כולל הפסקת החשיפה לאלרגן במידה והדבר אפשרי. למשל באדם שנעקץ על ידי דבורה ניתן לנסות ולהוציא את העוקץ.

בנוסף להפסקת החשיפה לאלרגן ניתן לטפל בחולים על ידי תרופות. תרופות נוגדות אלרגיה כוללות בעיקר את האנטיהיסטמינים והסטרואידים. תרופות אלו מדכאות את התגובה האלרגית.

בחולים עם תגובה חריפה שהובילה או שיש חשש שתוביל להלם אנפילקטי יש לתת טיפול באדרנלין. את הטיפול ניתן לתת בזריקה לשריר ואף קיימים תכשירים בצורת עטים אותם החולים יכולים לשאת איתם למקרים שהם יחשפו לאלרגן.

בחולים הסובלים מאלרגיות באופן כרוני ניתן לתת טיפול קבוע בתרופות כדוגמת אנטיהיסטמינים. בנוסף ניתן לתת טיפולי אימונותרפיה. טיפולים אלה משפיעים על מערכת החיסון של החולה ומטרתם לדכא את התגובה האלרגית.

טיפולים אימונותרפים כוללים טיפול בנוגדן נגד נוגדנים מסוג IgE המתחילים את התגובה האלרגית. את התרופה נותנים בעירוי לווריד אחת לתקופה קבועה מראש.

סוג נוסף של טיפול אימונותרפי כולל טיפול על ידי זריקות של האלרגן עצמו במינונים הולכים ועולים. בצורה זו מערכת החיסון משנה את עוצמת תגובתה לאלרגן ומושגת הקלה ברמת התגובה האלרגית.


התקשרו ליצירת קשר