אי סבילות ללקטוז

הלקטוז הוא סוכר החלב, והוא מגיע אלינו בכל פעם שאנו צורכים חלב ומוצריו. כלומר, בכל פעם שאנו שותים כוס חלב, מלקקים גלידה או אוכלים יוגורט, אנו מכניסים לגופנו כמות גדולה של לקטוז, עמה צריך להתמודד.

מבחינה אבולוציונית, החלב והלקטוז הם חומרים חדשים יחסית, שגופנו עדיין לא פיתח את האנזימים המתאימים על מנת להפיק מהם אנרגיה באופן יעיל. על מנת לפרק את הלקטוז, הגוף משתמש באנזים שנקרא לקטאז ונמצא במעי הדק.

אנזים זה לא מפיק מהלקטוז אנרגיה (כמו שאנזימים אחרים עושים מסוגי סוכר שונים), אלא מפרק אותו לגלוקוז וגלקטוז, שהם סוכרים פשוטים עמם גופנו מתמודד בהצלחה רבה.

האנזים לקטאז

האנזים לקטאז מתפתח אצל העובר לקראת סוף ההריון, ותפקידו כמובן לאפשר לו לנצל כהלכה את החלב שיונק. בשנים הראשונות, רמת האנזים גבוהה מאוד ואין כל בעיה לאכול חלב ומוצריו.

עם השנים והירידה הטבעית בצריכה של מוצרי חלב, רמת האנזים יורדת ומתפתחת מעיין אלרגיה – אי סבילות ללקטוז. לגופנו אין יכולת להתמודד עם הלקטוז שנכנס אליו.

כאשר קיים חוסר באנזים לקטאז, הלקטוז עובר דרך המעי הדק מבלי להתפרק. כתוצאה nfl, הוא מגיע למעי הגס בשלמותו ושם גורם לבעיות רבות.

המעי הגס מכיל חיידקים רבים שבאופן טבעי עוזרים לפעולת העיכול. כאשר הם פוגשים את הלקטוז הלא מפורק, הם מתחילים להשתמש בו ויוצרים תהליכי תסיסה שגורמים לגזים, בטן נפוחה וכאבי בטן איומים.

אי סבילות ללקטוז – תסמינים

כאמור, אי סבילות ללקטוז מלווה בסימפטומים קשים של בעיות בטן חמורות: כאבי בטן קשים, גזים, שלשולים, בטן נפוחה, בחילות וכו'.

חשוב לזכור שחומרת הסימפטומים תלויה בכמות האנזים שנמצא בגוף, וכמובן ככל שרמת האנזים נמוכה יותר, כך גם הסימפטומים יהיו חמורים יותר. אם מפסיקים בצריכת מוצרי החלב, כמובן שהסימפטומים השונים יפסקו.

אבחון של אי סבילות ללקטוז

הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז דומים מאוד לסימפטומים של אלרגיה למוצרי חלב או של מחלות מעיים אחרות כמו צליאק. בעבר לפני התפתחות המודעות לרגישות ללקטוז, הייתה נפוצה אבחנה שגויה של צליאק במצבים של אי סבילות ללקטוז.

חשיבות האבחון כאן היא גדולה מאוד, מפני שבאמצעות שינוי לא אקוטי באורח החיים, ניתן לשפר את איכותם באופן משמעותי ביותר וללא תופעות לוואי.

קיימות מספר בדיקות האפשריות, כאשר הבדיקה הפופולארית ביותר היא בדיקת סבילות ללקטוז – בדיקה המתבססת על השינויים במאזן הסוכר בדם כתוצאה מצריכת לקטוז. ביום הבדיקה, הנבדק מגיע בצום ונלקחת לו דגימת דם, על מנת לראות מהי רמת הגלוקוז הבסיסית אצלו.

לאחר מכן, הוא שותה תמיסת לקטוז ולאחריה בודקים שוב את רמת הגלוקוז בדם במשך שעתיים. אם רואים שאין שינויים ברמת הגלוקוז בדם של הנבדק, המסקנה היא שגופו לא הצליח לפרק את הלקטוז והוא אכן סובל מאי סבילות ללקטוז.

בדיקה אפשרית נוספת היא תבחין מימן בנשימה. גם בבדיקה זו הנבדק מגיע בצום ושותה תמיסת לקטוז, שלאחריה נבדקת רמת המימן בנשימתו – רמה גבוהה מעידה על התססת הלקטוז על ידי חיידקי המעי הגס ומאששת את החשד של אי סבילות ללקטוז.

ללמוד לחיות עם אי סבילות ללקטוז

באופן כללי, לא קשה להימנע מצריכת מוצרי חלב, וכיום ניתן לצרוך תחליפי חלב מצויינים. בנוסף, אי הסבילות ללקטוז אינו מוחלט, ואצל רוב הסובלים מכך עדיין קיימת רמה בסיסית של אנזים הלקטאז שמאפשרת צריכת כמות חלב מועטה (כמו לדוגמא כוס קפה ביום), או אפילו אכילת מאכלים כמו גבינות קשות שאינן עשירות בלקטוז.

כמו כן, באירועים מיוחדים ניתן לנטול כדורים שמכילים אנזימים שאחראים על פירוק הלקטוז, שיאפשרו ארוחה חלבית טובה ללא חשש.

אתר המרכז לאלרגיות הוקם במטרה להעניק לגולשים אפשרות ללמוד ולמצוא תשובות לכל מה שקשור לאלרגיות- מידע על אבחון, טיפול והתמודדות עם כל סוגי האלרגיות.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן