אלרגיה לדובדבנים זהה בהיבטיה לתסמיני הרעלת מזון או שפעת בטן. אלרגיה זו מאובחנת לעיתים קרובות, אך התגובות עלולות להתרחש, בנוסף לצריכת הפירות, גם באמצעות אכילת מוצרים אחרים כגון עוגות המכילות תמציות דובדבנים, פודינגים בטעם דובדבנים, וטעמי דובדבנים בגלידות.
דובדבנים גורמים לתגובות אלרגיות משתנות בקרב חלק מהאנשים, במיוחד בקרב אנשים הסובלים מאלרגיות לאבקה. היות ותסמיני האלרגיה עשויים להתחיל כמטרד מתון, הם יחמירו עם חשיפה חוזרת לאלרגן. כל הבחנה בסימני אלרגיה פוטנציאליים לדובדבנים כרוכה בבדיקה אצל מומחה לאלרגיה, ויש להבין את מלוא ההיבטים על מנת לנקוט באמצעי הזהירות הנאותים.
הגורמים לאלרגיה לדובדבנים
הגוף אינו מכיר חומרים מסוימים הנמצאים בדובדבנים ומנסה להיפטר מהם באמצעות הפרשת חומר כימי הנקרא היסטמין. זהו נוגדן פרטני הידוע כ-IgE ומיוצר אף על מנת לנטרל את האלרגנים בדובדבנים.
פעילות זו גורמת לחוסר נוחות ולכאבים הידועים כתסמיני אלרגיה. קיימים שני סוגים שונים של אלרגיה לדובדבנים. אנשים בארצות קרות אלרגיים לאבקת עץ לבנה, ואנשים המתגוררים באזור הים התיכון, מפגינים רגישות מוגברת לאפרסקים ולדובדבנים.
תסמיני אלרגיה לדובדבנים
אלרגיה לדובדבנים עשויה לגרום לתסמינים קלים עד חמורים. התסמינים מתבטאים בדרך כלל בעור ובמעיים. התגובות הראשוניות בדרך כלל מתונות וכוללות:
- צרידות
- גירוד ותחושת עקצוץ סביב הפה, השפתיים ובחלל הפה
- תפרחת פצעונים על הפנים
- פריחות עור וכוורות בשילוב עם דלקת וגרודים
- בחילות, הקאות ושלשולים
- גודש באף וטעם מתכתי בפה
- קוצר נשימה וצפצופי נשימה.
התגובות עשויות להחמיר ולהתבטא בתגובה הנקראת אנפילקסיס, העשויה להוות סכנת חיים. בחשיפה נוספת לדובדבנים, ובמקרה זה התסמינים כוללים דופק לב מואץ; הגברה בקצב הלב; תחושת אטימות בחזה; וסחרחורת ואיבוד הכרה.
אנפילקסיס
תגובה זו כרוכה בליקויים במערכות הלב, כלי הדם והנשימה, ועשויה להתרחש במהירות. חלק מהתסמינים כוללים נפיחות השפתיים, הלשון והגרון, צפצופי נשימה או קשיי נשימה, דופק מהיר, עילפון ואובדן ההכרה.
זהו מצב חירום העלול להיות מסכן חיים ללא טיפול רפואי מיידי. בתגובה אנפילקטית לאכילת דובדבנים הרופא יצייד את המטופל בערכת זריקות לשימוש עצמי למקרה של התרחשות תגובה חמורה זו בעתיד.
בין אם אדם הסובל מהאלרגיה נושא את הערכה או לא, עליו להתקשר למוקד חירום באופן מיידי עם תחילת תסמיני אנפילקסיס, ולא להמתין לראות אם הם מחמירים, שכן אז עלול להתרחש אובדן הכרה.
אבחון אלרגיה לדובדבנים
שיטה אחת לבדוק את האלרגיה היא להימנע לחלוטין מדובדבנים, כדי לבדוק אם התסמינים נעלמים. אם התגובות אינן חמורות, מומלץ להשיב בהדרגה את אכילת הדובדבנים על מנת לבדוק אם הם כרוכים בתסמיני האלרגיה.
בשיטה נוספת, ובמקרים של תסמינים חמורים, הרופא מבצע בדיקת עור באמצעות החלת כמות קטנה של תמצית דובדבנים, המוזרקת מתחת לעור, לבחינת התגובות. בנוסף, מתבצעת דגימת דם לבדיקת נוכחות IgE ואישור אבחנת האלרגיה. אין לעורר תגובה באמצעות בדיקת עור עצמית עם החשד לנוכחות האלרגיה, שכן התגובה עלולה להיות מסוכנת ביותר.
טיפול בתסמיני אלרגיה לדובדבנים
הימנעות מדובדבנים כמו גם ממוצרי מזון המכילים דובדבנים, היא צעד הטיפול הראשון. דובדבנים קפואים ומשומרים עשויים אף הם לגרום לתופעות אלרגיות ומומלץ להימנע גם מהם. במקרים מסוימים, יש להימנע אף ממוצרים קוסמטיים המכילים תמציות דובדבנים. קרמים מרגיעים לעור מקלים את הפריחות והגרודים. היסטמינים או תרופות אנטי דלקתיות מטפלות בבעיות בדרכי הנשימה. במקרים חמורים ומסכני חיים יש צורך בזריקות אפינפרין.
עם האבחנה הרשמית לאלרגיה לדובדבנים, מומלץ לוותר עליהם. חלק ממומחי התזונה מאמינים כי אכילת דובדבנים מבושלים עשויה להיות בטוחה, אך יש להתייעץ עם הרופא לפני שמנסים לאכול כל סוג של מזון המכיל דובדבנים.
