אלרגיה לטחינה

אלרגיה לטחינהאלרגיה היא נושא שמטריד ישראלים ואנשים רבים ברחבי העולם כולו. אלרגיה היא למעשה תגובת רגישות יתר של מערכת החיסון של הגוף לחומרים שבאופן טבעי אינם אמורים לרגש אותו כל כך.

אלרגיה יכולה להיות לחומרים הנמצאים באוויר ואנו נושמים אותם, לחומרים שעורנו בא עימם במגע ואף לדברי מזון ומאכל.

אלרגיה למוצרי מזון שונים היא מפחידה ביותר מעצם המחשבה כי דבר מה שאנחנו מכניסים לגופנו במטרה לאכול וליהנות יכול לגרום לנו לשלל סימפטומים- החל מאי נוחות קלה ועד למוות במצבים של אלרגיה קיצונית.

אחת האלרגיות הנפוצות ביותר היא אלרגיה לטחינה. הבסיס של האלרגיה הוא בעצם אלרגיה לגרגירי השומשום שהם המרכיב העיקרי בטחינה ונחשבים לאלרגן (חומר מעורר אלרגיה) חזק מאוד.

כיצד מתפתחת אלרגיה?

המנגנון שגורם להיווצרות של אלרגיה לא ברור לנו לחלוטין. אנו יודעים בוודאות שהתהליך מערב מרכיבים של מערכת החיסון כמו נוגדנים מקבוצת IgE ותאים בשם תאי מאסט. כאשר אנו נחשפים לאלרגן כלשהו, כמו טחינה במקרה המדובר, תאי המאסט משחררים חומרים הנמצאים בתוכם כמו חומר בשם היסטמין שאחראי לשרשרת תגובות בגוף שהן למעשה הביטוי של אלרגיה.

לא ברור לנו בדיוק מהם המרכיבים בגרגיר השומשום שהופכים אותו לאלרגן חזק אך אנו יודעים כי כל חומר המכיל שומשום כמו: טחינה, חלבה, מרציפן או חטיפים למיניהם הוא מסוכן לאנשים שלהם אלרגיה לשומשום.

מתי מופיעה אלרגיה לטחינה?

אלרגיה לטחינה יכולה להיות מולדת או להתפתח בהמשך החיים בעקבות חשיפה לטחינה. ברוב המקרים התקף האלרגיה הראשון יופיע כבר בגיל הילדות ויוביל את הורי הילד לרופא.

קיימת המלצה כללית שלא לתת טחינה או מוצרים אחרים שמקורם בשומשום לילדים צעירים מגיל שנה היות ובגילאים אלה מערכת החיסון שלהם רגישה יותר לאלרגנים וילדים שנחשפים לטחינה בגיל צעיר משנה נוטים לפתח אלרגיה לטחינה בשיעור גבוה יותר.

אלרגיה באה לידי ביטוי במרבית המקרים באיבר שנחשף לחומר האלרגן. היות וטחינה היא דבר מאכל בימני האלרגיה הראשונים יכולים להיות בפה, בבית הבליעה ובשאר חלקי מערכת העיכול.

סימנים של אלרגיה לטחינה

אלרגיה לטחינה יכולה להתבטא בשלל תסמינים אולם לרוב הנפוצים שבהם הם: הופעה של פריחה סביב הפה ובשאר חלקי הגוף, כאבי בטן, הקאות וגרד.

במקרים של אלרגיה חריפה יכולה להתפתח התנפחות של הרקמות שבאו במגע עם הטחינה. סוג אלרגיה זה הוא מסוכן מאוד שכן התנפחות של רקמות הלשון והלוע יכולה להוביל לחסימה של חלל הפה והגרון ולגרום לחנק בתוך דקות ספורות. ללא טיפול מתאים ומהיר מצב כזה של אלרגיה, המכונה גם תגובה אנאפילקטית יכול להסתיים בצורה קטסטרופלית.

הטיפול באלרגיה לטחינה

טיפול טוב באלרגיה מכל סוג שהוא מתחיל בהימנעות מוחלטת מחשיפה לגורם המעורר אותה. לאנשים האלרגים לטחינה מומלץ שלא לצרוך טחינה בשום מזון שהם צורכים ולהימנע באופן כלילי משומשום ומוצריו.

לחלק מהאנשים האלרגים מומלץ אפילו שלא לגעת בטחינה או בשומשום שכן יש להם אלרגיה כל כך קשה שיכולה להתפרץ גם ממגע בטחינה.

במידה ואין אפשרות להימנע מחשיפה מוחלטת לטחינה, ישנן תרופות בשם "אנטי היסטמינים" שניתן לקחת על בסיס יומיומי בכדי להחליש את התגובה האלרגית. כמו כן, כיום קיימות בשוק תרופות מתקדמות יותר שחוסמות את המנגנון החיסוני שמוביל להתפתחות האלרגיה אולם תרופות אלה ניתנות רק לאחר התייעצות ומתן מרשם של רופא מומחה בעניין.

במקרים של אלרגיה חמורה הקרויה אנאפילקסיס הטיפול שצריך להינתן באופן מיידי הוא זריקה של אדרנלין. כיום ניתן לרכוש בבתי המרקחת עם מרשם רופא מזרק לשימוש עצמי בשם "EPIPEN". המזרק מכיל מנת אדרנלין והוא מיועד לשימוש לאנשים אלרגיים במקרים של חשיפה לטחינה ותגובה אלרגית קיצונית.

אלרגיה לטחינה
אתר המרכז לאלרגיות הוקם במטרה להעניק לגולשים אפשרות ללמוד ולמצוא תשובות לכל מה שקשור לאלרגיות- מידע על אבחון, טיפול והתמודדות עם כל סוגי האלרגיות.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן