אלרגיה לחיטה

אלרגיה לחיטה הינה נחלתם של אלפי ישראלים, אשר ביניהם נמצאים ילדים רבים. אלרגיה לחיטה הינה תת קבוצה בתוך קבוצת האלרגיות ממזון.

אבחון אלרגיה זו אינו כה ברור, עקב מגוון התסמינים אשר הוא מציג וחוסר מודעותם המספקת של הרופאים.

לעיתים נראה כי התגובות, הן הקלות והן החמורות, נובעות מאכילה מוגברת ולא נכונה, והאדם נשלח לייעוץ תזונתי משלים. האבחון הדיפנטיבי לאלרגיה מחיטה יהיה תבחין עור. במקרים מסוימים ייעשו גם בדיקות דם וביופסיה לאבחון מצב המעיים.

הסברה היא שחיטה אינה מיועדת להיות מזון לאדם, ולראייה העובדה כי מזון החיטה הינו חדש יחסית, וקיים רק 10,000 שנה, לעומת חיי האדם וסוגי מזונות אחרים.

אלרגיה לחיטה יכולה להתגלות בגיל הצעיר – החשיפה למוצרי חיטה נעשית בגילאים הצעירים, לפעמים טרם הבשלת מערכת העיכול של הזאטוט.

חשיפה מוקדמת וממושכת מעלה את הסיכון לפתח נוגדנים כנגד. אצל אנשים מבוגרים, האלרגיה לחיטה הינה השנייה בשכיחותה לאחר אלרגיה לחלב.

אלרגיה לחיטה – תסמינים

כחלק מתסמיני האלרגיה יהיו כאבי בטן עקב נפיחות, אנמיה, הפרעות עיכול וחוסר ריכוז. כמו כן, החיטה עלולה לגרום לפריחה על גבי העור והתפתחות קנדידה במעיים. פטריית הקנדידה נוטה לגדול על מצע שמרים. תסמיני האלרגיה יכולים להתפרץ לאחר חשיפות חוזרות לאלרגן עצמו.

במקרים מסוימים, אלרגיה זו יכולה להתבטא גם בגיל המבוגר לאחר שנים של חשיפה לחיטה. תסמינים נוספים אשר לא משויכים דווקא לאלרגיה מחיטה יכולים להיות מיגרנה ועייפות. תסמינים אלה מורידים מאיכות החיים ומקשים עליהם. אצל ילדים, התגלתה התופעה של נמנום, חוסר קשב ותשישות כתוצאה מאלרגיה לחיטה. הגלוטן, במצבים אלה, תיפקד כרעלן.

כאשר התסמינים חמורים וישנה נטייה לפתח שוק אנפילקטי העלול להסתיים במוות, אלרגיה זו נקראת צליאק. חולי הצליאק, או כרסת, רגישים לאלרגיה לחיטה ברמה כזו עד כי הם מפתחים חוסר ספיגה של וויטמינים ומינרלים במעי.

דבר זה עלול להוביל לאנמיה, הידלדלות עצמות, ירידה בפריון ועליה בסיכון לפתח סוגי מחלות ממאירות. על פי נתוני הסטטיסטיקה, אחד מכל מאה אנשים יסבול ממחלת הצליאק בדרגה זו או אחרת.

שימושי החיטה

אלרגיה לחיטה בעצם אוסרת על אכילת מגוון מאכלי המטבח המערבי. החיטה הינה מרכיב בסיסי הנמצא בעוגות, עוגיות, לחם ומוצריו ומזונות ומאכלים רבים. החלבון האלרגני הנמצא בחיטה הוא ככל הנראה הגלוטן או במקרים מסוימים גם הלקטן. החשיפה הממושכת לגלוטן אצל אנשים אשר אינם ידועים כאלרגיים מסוכנת ועלולה להביל לסיבוכים ותסמינים ממושכים.

את מקום החיטה והגלוטן, ישלימו מזונות כמו תירס, קטניות, סויה, קורנפלור ועוד. כיום ישנם מוצרים תחליפים רבים, אשר מיועדים לסובלים מאלרגיה לגלוטן. אזהרה זו תיכתב על גבי אריזת המוצר. כמו כן, אנשים אלה ייזהרו מציפויים של פירורי לחם על המאכלים השונים, שתיית בירה (המכילה שעורה) ועוד מזונות שונים.

הטיפול באלרגיה

הטיפול היעיל ביותר הוא מניעת החיטה והורדתה מהדיאטה לחלוטין. אכילה רק במקומות מוכרים והקפדה על תוויות האזהרות אשר מודבקות על שקיות המזון המוכן, יכולים להקל על הבחירה בסוג המזון הנכון. במקרה של חשיפה לאלרגן, יש להשתמש בתרופות אנטי היסטמיניות להקלת התסמינים המתפתחים.

כיום, כאשר מנגנון האלרגיה לחיטה ידוע קצת יותר, ההמלצה היא לדחות את חשיפת התינוקות לחיטה למועד מאוחר יותר. ככל שגיל החשיפה יהיה גדול יותר, כך יקטן הסיכון להתפתחות אלרגיה. עם זאת למחלת הצליאק, יש מרכיב גנטי עיקרי.

רצוי להיוועץ עם תזונאית ולשקול הוספת מזונות משלימים לתפריט הדיאטטי. מכיוון שהמטבח המערבי מתבסס על מוצרי חיטה, האיסורים עליהם צריכים להקפיד האלרגיים הם רבים ולפעמים קשים לאכיפה.

אתר המרכז לאלרגיות הוקם במטרה להעניק לגולשים אפשרות ללמוד ולמצוא תשובות לכל מה שקשור לאלרגיות- מידע על אבחון, טיפול והתמודדות עם כל סוגי האלרגיות.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן