אלרגיה לפירות ים

אלרגיה לפירות יםאלרגיה לפירות ים גורמת לתגובה אלרגית בעת אכילתם. לעיתים מתבטאת האלרגיה רק בעת אכילת סוגי פירות ים מסוימים, או שהיא מתבטאת באלרגיה כלפי כל הסוגים. פירות ים כוללים בעלי חיים ימיים בעלי קונכיות כגון שרימפס, סרטנים, לובסטרים, ותמנונים.

תסמיני האלרגיה עלולים לגרום לתסמינים קלים, כגון כוורות עור או גודש באף, או לתסמינים חמורים יותר ואף מסכני חיים. אנשים מסוימים מפתחים תגובה רצינית גם בעקבות אכילת כמות קטנה של פירות ים.

אם אדם חושד כי הוא סובל מאלרגיה זו, עליו להתייעץ עם הרופא ולבצע בדיקות לאישור החשד, כמו גם קבלת הדרכה לגבי הצעדים בהם ניתן לנקוט על מנת למנוע תגובות עתידיות.

מהם הגורמים?

אלרגיות למזון נגרמות בדרך כלל בעקבות בעיה או כשל במערכת החיסונית, המזהה חלבוני פירות ים מסוימים כמזיקים, ומפעילה ומייצרת אלרגנים. בכל פעם בה אדם אלרגי נוגע או אוכל פירות ים, נוגדנים אלו מזהים אותם ומאותתים למערכת החיסונית לשחרר היסטמין וכימיקלים אחרים אשר גורמים לתסמיני אלרגיה.

כימיקלים והיסטמינים המצויים בגוף אחראים להתרחשות תסמיני האלרגיה. היסטמין אחראי במידה מסוימת לתגובות אלרגיות ביותר, כגון נזלת, גירוד בעיניים, יובש בגרון, פריחות וכוורות, בחילות, שלשולים, קשיי נשימה ובמקרים מסוימים, הלם אנפילקטי.

סוגי פירות ים הגורמים לאלרגיה

סוגי פירות הים מתחלקים לשתי קבוצות: סרטנים ורכיכות. קבוצת הסרטנים מכילה סרטנים, לובסטרים ושרימפסים. קבוצת הרכיכות מכילה צדפות, מולים, חלזונות, שבלולים, דיונונים ותמנונים. אנשים מסוימים אלרגיים לסוג אחד בלבד של פירות ים ויכולים לאכול מהשאר, ואחרים אלרגיים לכל הסוגים.

תסמינים לאלרגיה

תסמיני אלרגיה לפירות ים מתפתחים בדרך כלל תוך מספר דקות לאחר אכילתם, וכוללים:

  • כוורות עור, גירוד או אקזמה
  • נפיחות השפתיים, הפנים, הלשון והגרון או חלקים אחרים של הגוף
  • צפצופי נשימה
  • גודש באף
  • כאבי בטן, שלשולים
  • בחילות או הקאות
  • סחרחורות או עילפון
  • תחושת עקצוצים בפה.

אם התסמינים כוללים הפרעות חמורות בדרכי הנשימה, מדובר בתגובה אלרגית מסוכנת. תגובה אנפילקטית היא מצב חירום רפואי הדורש טיפול בזריקת אדרנלין וטיפול בחדר מיון. סימני ותסמיני אנפילקסיס כוללים גרון נפוח או היצרות דרכי הנשימה המקשים על הנשימה; הלם המלווה בירידה חמורה בלחץ הדם; דופק מואץ; וסחרחורות או איבוד ההכרה.

אבחון אלרגיה לפירות ים

הרופא ישאל את המטופל על התסמינים ויבצע בדיקה גופנית על מנת לאתר או לשלול בעיות רפואיות אחרות.

הוא יכול להמליץ על אחת או שתי הבדיקות הבאות:

בדיקת עור – בבדיקה זו, העור נדקר ונחשף לכמויות קטנות של החלבונים המצויים בפירות ים. אם הנבדק אלרגי, הוא יפתח כוורת במיקום הבדיקה. האבחנה תיקבע והנבדק יופנה למומחה לאלרגיה.

בדיקת דם – בדיקה זו מודדת את תגובת המערכת החיסונית לחלבוני פירות ים באמצעות מדידת כמות נוגדנים מסוימים בדם, המכונים אימונוגלובולין E. דגימת הדם נשלחת למעבדה, בה ניתן לבדוק עדויות לרגישות לחלבונים אלו.

בנוסף בודק הרופא את ההיסטוריה של תגובות אלרגיות אצל הנבדק, ומועד הופעת התסמינים, אך בדיקת עור ובדיקת דם היא הדרך הבטוחה היחידה לוודא את הגורם לתסמינים.

טיפול והימנעות

הדרך הטובה ביותר למנוע תגובה אלרגית לפירות ים היא להימנע מהם לחלוטין. יחד עם זאת, רוב האנשים הסובלים מאלרגיה זו יכולים לאכול דגים.

תרופות דוגמת אנטיהיסטמינים מפחיתות את סימני ותסמיני הפריחה והגירוד. ניתן לקחת אותם לאחר החשיפה לפירות ים על מנת לשלוט בתגובה הגופנית ולהקל על חוסר הנוחות.

אם מתרחשת תגובה אלרגית חמורה לפירות ים, יש לקבל זריקת חירום של אדרנלין. אם אדם נמצא בסיכון לתגובה חמורה, עליו לשאת ערכת זריקות באופן קבוע. לאחר ההזרקה, יש לקבל טיפול רפואי דחוף.

אלרגיה לפירות ים
אתר המרכז לאלרגיות הוקם במטרה להעניק לגולשים אפשרות ללמוד ולמצוא תשובות לכל מה שקשור לאלרגיות- מידע על אבחון, טיפול והתמודדות עם כל סוגי האלרגיות.

תוכן עניינים

דילוג לתוכן