מה זה פרוביוטיקה?
פרוביוטיקה היא שם כולל לתכשירים שונים המכילים חיידקים מועילים, שנועדו לטפל במגוון מחלות. גופנו מלא בחיידקים שונים, החיים איתנו בהרמוניה. מחלה זיהומית, וטיפול אנטיביוטי במחלה זיהומית נוטים להפריע את שיווי המשקל העדין בין גופנו למיקרואורגניזמים השוכנים בו.
חוקרים רבים סבורים שלחיידקים בגופנו תפקידים משמעותיים שטרם התגלו והתבררו כל צורכם. ייתכן מאוד שחשיפה מתמדת של מערכת החיסון שלנו לחיידקים טובים משנה ומשפיעה על פעילותה – גם כנגד פולשים זרים, וגם על רמת העוררות שלה (למשל ביחס למחלות אוטואימוניות).
תכשירי פרוביוטיקה נועדו לספק לגוף חיידקים "טובים", כדי לשפר את האיזון בגוף של חיידקים אלו, ולהשיג תוצאות בריאותיות שונות. בחלק נכבד מהמקרים, השימוש בפרוביוטיקה לא הוכח כיעיל – אם כי יש לו תומכים רבים. האם טיפול בפרוביוטיקה מסייע כנגד אלרגיות שונות? האם בכוחו להשפיע על מחלות אלו?
טיפול בדלקת עור אלרגית ובאקזמה
דלקת עורית ואקזמה הם ביטויים נפוצים של מחלה אלרגית, לעיתים עם גורם בלתי ידוע. מספר מחקרים בחנו את השימוש בפרוביוטיקה לטיפול ולשיפור הסימפטומים של אקזמה. מרבית המחקרים שבוצעו לא הצליחו להצביע על יעילות בטיפול בפרוביוטיקה.
מחקר סקירה מקיף פורסם במאגר המידע של קוקהריין (Cochrane), המתמחה ביצירת מטא-אנליזות – ניתוחים מקיפים של מחקרים קודמים להסקת מסקנות סטטיסטיות תקפות. במטא-אנליזה זו (פורסמה בשנת 2008), נכללו שנים עשר מחקרים קודמים, עם כ – 800 נבדקים (כולם ילדים).
במחקר זה לא התגלתה השפעה מטיבה של טיפול בפרוביוטקיה על אקזמה, במספר מדדים שנבדקו. יתרה מכך, נמצא סיכון מוגבר קטן לתופעת לוואי הקשורה בחוסר אספקת דם למערכת העיכול בעקובת הטיפול בפרוביוטיקה. החוקרים סיכמו, שאין עדות ליעילות הטיפול בפרוביוטיקה עבור אקזמה, וכן הטיפול נושא בחובו סכנה מעטה – ואינו מומלץ.
לעומת מחקר זה, ומחקרים אחרים שנכשלו בהוכחת הטיפול בפרוביוטיקה, מחקר אחר עשה שימוש בחיידק לקטובצילוס סליבריוס (Lactobacillus salivarius), והצליח להדגים שיפור באיכות החיים של החולים, ושיפור במדדים שונים של אקזמה, בהשוואה לטיפול בתרופת אינבו (פלסבו).
במחקר זה טופלו כ – 40 חולים במשך כארבעה חודשים עם החיידק, ונצפה שיפור קליני בעל משמעות סטטיסטית. המחקר פורסם בשנת 2001 בכתב העת International Journal of immunopathology and pharmacology.
הסקת מסקנה חד משמעית ממחקרים אלו קשה למדי. בשלב זה חסרה סטנדרטיזציה של הטיפול, ההכרחית לכל ערכית מחקר משווה בעל תוצאות תקפות. טיפול בפרוביוטיקה יכול להכיל חיידקים שונים, עם השפעות שונות על מערכת העיכול ומערכת החיסון. ייתכן שחיידקים מסוגים שונים יראו השפעה טובה יותר בטיפול באקזמה, ומחקרים ראשוניים בחיידקים מתים דווקא כן הצליחו להראות תגובות טובות בחולים הסובלים מאקזמה ודלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס).
טיפול באסטמה ונזלת אלרגית
טיפול בפרוביוטיקה נוסה ונבדק גם למחלות אחרות בעלות מרכיב אלרגי – אסטמה ונזלת אלרגית. מחלות אלו קשורות זו בזו, והבסיס הפתלוגי של שתיהן נוגע לפעילות בלתי תקינה של תאים במערכת החיסון.
מספר מחקרים הראו יעילות של טיפול בחיידקים שונים: זנים של לקטובצילוס וחיידק שנקרא ביפידובקטריום לונגום (Bifidobacterium longum). חיידקים אלו שיפרו סימפטומים של נזלת אלרגית.
מטא אנליזה גדולה פורסמה בשנת 2008 בכתב העת Annals of allergy and asthma immunology. במטא אנליזה זו ביקשו החוקרים לבדוק את היעילות של פרוביוטיקה לנזלת אלרגית ואסטמה. הבעייתיות שתוארה לעיל קיימת גם כאן: מחסור בסטנדרטים אחידים לטיפול, עם פרוטוקולים ברורים המשותפים לכל המחקרים. מטא אנליזה זו כללה שנים עשר מחקרים קליניים, מתוכם תשעה הראו יעילות כלשהי של פרוביוטיקה. השיפור כלל גם צריכה מופחתת של טיפול תרופתי לאיזון במחלות אלו.
החוקרים סיכמו, שמחקרים ראשונים העלו מעלים את האפשרות שטיפול פרוביוטי אכן יעיל לנזלת אלרגית, אבל המידע שהצטבר בספרות הרפואית אינו מספק להסקת מסקנות חד משמעיות, ומחקרים נוספים נדרשים כדי לשפוך אור רב יותר על הקשר בין פרוביוטיקה ובין נזלת אלרגית ואסטמה.
מסקנות – האם הטיפול הפרוביוטי יעיל?
אז מה ניתן להסיק ממחקרים אלו? למרות שמחקרים בחיות מעבדה ובתרביות תאים הצליחו להראות קשר בין פעילות מערכת החיסון וחיידקים המשמשים לטיפול כפרוביוטיקה, קשר חד משמעי טרם הוכח לחלוטין בבני אדם. כיום, אין עדיין המלצה לטיפול במחלות אלו עם פרוביוטיקה – ייתכן שמחקר בעתיד יגלה מידע חדש על שיטת טיפול זו והמנגנונים העומדים בבסיסה.
